יהודים בתנועות קומוניסטיות במזרח התיכון

עמוד:53

הסוציאליזם והם ראו בה תוכנית של התיישבות קולוניאלית שהיא חלק מן האימפריאליזם הבריטי . בעקבות התרחקותה של התנועה מהציונות הסוציאליסטית הכיר הקומינטרן בשנת 1924 במפלגה הקומוניסטית הפלשתינית ( פק"פ – ראשי תיבות ביידיש של מפלגה קומוניסטית פלשתינית . ( " פק"פ היתה המפלגה הקומוניסטית המאורגנת והמגובשת ביותר מבחינה רעיונית במזרח התיכון בשנות ה , 20– אך המחויבויות הרעיוניות האנטי–ציוניות של חבריה , שרובם היו יהודים , לא היה בהן די כדי לאפשר את השתלבותם של מהגרים יהודיים חדשים בהוויה הערבית בעיקרה של הארץ באותה העת . פואד א–שמאלי , עובד מארוני בתעשיית הטבק , עמד בראש מפלגת הפועלים הלבנוניים באלכסנדריה , שהיתה מסונפת לקבוצתו של יוסף רוזנטל בשנים . 1922-1920 בשנת 1922 חזר א–שמאלי ללבנון והתחבר למארוני צעיר אחר , יוסוף יאזבק . בשנת 1924 נפגש החוג שהקימו עם שליח של הפק"פ , יוסף ברגר . בשנה שלאחר מכן חיבר אלי טפר , שליח אחר של הפק"פ , את החוג שמאלי–יאזבק עם חוג של ארמנים . שתי הקבוצות הללו יצרו ועד מרכזי זמני של המפלגה הקומוניסטית של סוריה ולבנון . וכך מילאו יהודים , הגם שמספרם לא היה רב , תפקיד מסוים בהקמתן של המפלגות הקומוניסטיות של סוריה ולבנון . באמצע שנות ה30– חוללו השלטון הקולוניאלי המתמשך במזרח התיכון , המרד הערבי בפלשתינה והאתגר הכלל–עולמי שהציבו הקומוניזם והפאשיזם בפני עולם קפיטליסטי המתבוסס בשפל כלכלי מתמשך , משבר בחשיבה הפוליטית הערבית הליברלית . רעיונות פאן–ערביים , איסלאמיים רדיקליים , מעין פאשיסטיים ומארקסיסטיים , נעשו בולטים יותר . יהודים במזרח התיכון לא היו מסוגלים לאמץ להם מגמות פוליטיות איסלאמיות או פאשיסטיות , ומכאן שבהתחבטות בין הלאומיות המקומית ") ואטנייה (" לבין זו הפאן–ערבית ") קאוומייה (" בחרו היהודים בדרך כלל בראשונה . התפקיד הראשי שמילאה ברית המועצות במאבק נגד הנאציזם אחרי יוני 1941 הגביר את כוח משיכתו של הקומוניזם בקרב יהודים רבים , שבמרוצת שנות ה30– וה , 40– בעיקר במצרים ובעיראק , החלו לראות במארקסיזם דרך להשתתפותם בקהילה הפוליטית הלאומית ( המקומית . ( לאחר שהמפלגה הקומוניסטית של מצרים בשנת 1924 פתחה בסדרה של שביתות ושביתות שבת הרפתקניות באלכסנדריה , היא דוכאה בידי הממשלה הלאומית שזה מקרוב עלתה לשלטון . באמצע שנות ה20– ניסו כמה שליחים יהודיים של הקומינטרן בלי הצלחה להחיות מחדש את המפלגה . יהודים אחרים , תושבי קבע במצרים , הביאו לתחיית המארקסיזם בשנות ה30– ותרמו לגיבוש אופיו הכיתתי בעליל . אחמד צאדיק סעד ( איזדור סלוואטורה שאלתיאל , ( ריימונד דואק ויוסוף דארוויש , שיצאו מתוך חוג של תושבים זרים בקהיר בראשותו של שווייצרי , פול ז'אקו דה–קומב , ייסדו את מה שנודע לימים כקבוצת "השחר החדש" ( על שם כתב העת שהוציאו לאור בשנים , ( 1946-1945 ובסופו של דבר – את " המפלגה הקומוניסטית של העובדים והאיכרים . " בתום מלחמת העולם השנייה כבר שימש דארוויש יועץ משפטי של יותר מעשרים איגודים מקצועיים . קשריו אפשרו לחבריו להשיג הצלחות ניכרות בארגון של עובדי הטקסטיל בפרבריה הצפוניים של קהיר . עוד קבוצה של יהודים קומוניסטיים מצריים התגבשה מתוך " הפדרציה הדמוקרטית , " שנוסדה בשלהי 1938 או בתחילת . 1939 בין השנים 1940 ו1943– הקימו אנרי קוריאל ( ר' ערך במדור זה , ( הלל שוורץ ומרסל ישראל שלושה ארגונים קומוניסטיים יריבים : "שחרור העם" ( מרסל ישראל ;( "איסקרא" ( שוורץ ) ו"התנועה המצרית לחירות לאומית" ( קוריאל . ( קבוצה הקרויה "הליגה האנטי–ציונית היהודית , " שכללה חברי " איסקרא" ותומכים בראשותו של עזרא הררי , תפקדה זמן קצר בשנת , 1947 עד שהממשלה אסרה את פעילותה . שלוש הסיעות האלה התאחדו לזמן קצר , בשנים , 1948-1947 במנהיגותו של קוריאל , במסגרת "התנועה הדמוקרטית לחירות לאומית" . ( HADETU ) אחת הסיבות להתפרקותה של HADETU היתה החלטתה לקבל את תוכנית האו"ם לחלוקת הארץ למדינה ערבית ולמדינה יהודית . קוריאל צידד , בעקבות ברית המועצות , בקבלת תוכנית החלוקה , והתנגד להתקפה האידיאולוגית על הציונות , שבה תמכו "הליגה האנטי–ציונית היהודית" והחברים היהודים בקבוצת "השחר החדש . " מנהיגי הראשונה מן הקבוצות הרבות שעזבו את – HADETU שוהדי עטייה אלשאפיע ואנואר עבד אל–מאלכ – קיבלו במורת רוח את התקפותיהם של מי שראו בקומוניזם סוג של ציונות , התקפות שגברו אחרי הודעתה של HADETU על תמיכתה בתוכנית החלוקה . המרד שלהם במנהיגותו של קוריאל ביטא את רצונם של אינטלקטואלים מוסלמיים וקופטיים ( שרבים מהם גויסו בידי שוורץ ) לשוות לתנועה הקומוניסטית במצרים אופי מצרי . המרד הזה שיקף גם את המתחים סביב נושא הציונות שהשפיעו על כל מפלגה קומוניסטית ערבית . יהודים לא נמנו עם הנהגת החוגים הפוליטיים שהקימו בשנת 1935 את "האגודה נגד אימפריאליזם , " קודמתה של המפלגה הקומוניסטית של עיראק ( מק"ע . ( אפשר לייחס את הדבר בחלקו להנחיה של הקומינטרן בדבר ערביזציה של המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון . יהודים עיראקיים רבים , בתגובה למשבר הכלכלי ולהתחזקותה הגוברת של האווירה הפאן–ערבית והאהדה למדינות הציר שאיימו על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא