|
|
עמוד:40
המצב הזה השתנה בשנות ה80– של המאה ה19– בעקבות ההגירה ההמונית וניסיונות ההתארגנות של רדיקלים יהודיים צעירים מיליטנטיים . מקצתם נמנו עם אותם סטודנטים אידיאליסטים באוניברסיטת אודסה שייסדו את אגודת "עם עולם" ב . 1881– כמה מהאינטלקטואלים הצעירים האלה באו לארצות הברית וייסדו בה כמה יישובים שיתופיים חקלאיים ותעשייתיים , ואלה לא האריכו ימים . אחרי כישלון היישובים האלה עברו הרדיקלים הצעירים אל הערים הגדולות , ששם קיוו להגשים את רעיונותיהם . כאן התמקדו בתנאים ששררו ב"סדנאות היזע , " כמו שכונו בתי המלאכה שהעסיקו בתנאים ירודים אותם ואת המהגרים האחרים . כמה מן הרדיקלים הצעירים הללו היו למנהיגים בתנועה הסוציאליסטית היהודית באמריקה בניסיון לאגד את הפועלים היהודיים באיגודים מקצועיים . ב1885– עשו הרדיקלים את ניסיונם השיטתי הראשון לארגן את הפועלים באמצעות איגודם של פועלים יוצאי רוסיה , גליציה והונגריה לאיגוד המקצועי של הפועלים היהודיים . האיגוד הזה כלל בשורותיו מאות פועלים , ובכללם פועלי מחט , כובענים , ס ? רים ופקידים . האיגוד הוציא לאור עיתון משל עצמו , היידישע פאלקסצייטונג , ומאז נקשרו עיתוני יידיש רבים לתנועת הפועלים היהודית . בעקבותיו של האיגוד הזה קם ב1888– הגוף שאפשר לראות בו ארגון אב של תנועת העבודה היהודית באמריקה – "האגודות המקצועיות היהודיות המאוחדות" . ( UHT ) זה היה ארגון גג לאיגודים המקצועיים המקומיים של יהודים . עם מייסדיו נמנים מוריס הילקוויט , שהיה למנהיג סוציאליסטי בולט ולעורך דינם של האיגודים היהודיים בניו יורק ; אברהם E הן , שהתפרסם כעורך היומון פארווערטס ; יעקב מגידוב , שנעשה לסופר ועורך רב השפעה בלשון יידיש ; ולואיס א' מילר , שהיה למנהיג פועלים , סופר ועורך . האנשים האלה ועסקנים אחרים בארגון היו חברים במפלגת העבודה הסוציאליסטית של ארצות הברית או מקורבים אליה . הזדמנות לניסויים אידיאולוגיים אינטלקטואלים יהודיים סוציאליסטים , ואחרים כמותם , ראו בקיומו של כוח עבודה יהודי גדול בניו יורק הזדמנות לנסות הלכה למעשה את האידיאולוגיה שלהם . בעשורים האחרונים של המאה ה19– כללה אידיאולוגיה זו מרכיבים אנרכיסטיים לצד גרסאות שונות של התיאוריה הסוציאליסטית . מה שאיחד בין ההשקפות האלה הרחוקות זו מזו הוא יחס הקרבה ל"המוני העם , " ובייחוד לפועלים . הסוציאליסטים האמינו כי הפועלים הם מקור כל הערכים וכי בסופו של דבר הם ישלטו בחברה . לשיטתם , המשימה היתה לעורר בפועל היהודי הכרה מעמדית , כדי שארגון הפועלים היהודי ישמש אמצעי להחשת הסדר הסוציאליסטי החדש . יוקרתם של הרדיקלים וכישרון כתיבתם אפשרו להם להפיץ את רעיונותיהם בקהילה . וכיוון שמרבית היהודים מצאו תעסוקה בתעשיית ההלבשה שבבעלות יהודית , הביאו תנאי העבודה האיומים שרווחו בתעשייה הזאת את הפועלים להטות אוזן קשבת לשידולי מנהיגים בעלי נטייה לסוציאליזם . העובדה שרבים מעסקני האיגודים המקצועיים עבדו פעם במפעלים וחוו על בשרם את תנאי העבודה האיומים הגבירה את יעילות קריאותיהם . פעילותם של הרדיקלים האלה מדגישה את אחד ההבדלים הבולטים בין תנועת הפועלים הכללית לתנועת הפועלים היהודית . תנועת העבודה האמריקנית התפתחה מלמטה כלפי מעלה , מהתארגנות עצמית של קבוצות פועלים בתוך תחומי עבודתם . ההתאגדות המקצועית היהודית בארצות הברית נבנתה מלמעלה כלפי מטה , בחלקה הגדול בהדרכתם של רדיקלים אידיאולוגיים , שקיבלו עליהם לארגן את הפועלים היהודיים כחלק מתוכניתם המהפכנית . על הדגל שמניף הפועל היהודי באיור זה מימי שביתת פועלי ההלבשה היהודים בניו-יורק , בשנת , 1910 כתוב ביידיש "יחי האיגוד . " בתעשיית ההלבשה במזרח ארצות הברית עבדו בין השנים 1900 ל1925- לא פחות מ 400 , 000- יהודים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|