כי"ח – "כל ישראל חברים"

עמוד:16

לפעילות הג'וינט , האמינה מנהיגותו כי בהקצאת הכספים לא זו בלבד שהיא מסייעת ליהודי מזרח אירופה לשקם את קהילותיהם , אלא שהיא גם עוזרת בשחזור הישגיהם של יהודי אמריקה – השגת שוויון והשתלבות חברתית . עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה , וחקיקת חוקי הגבלת ההגירה בארצות הברית , נאלץ הג ' וינט לנתב מחדש את מאמציו , ולתת סיוע לפליטים יהודיים בכל מקום ברחבי העולם . במרוצת התקופה שבין המלחמות היתה תנופה גם בתנועה הציונית באמריקה . נוסף על מימון רכישת אדמות בארץ–ישראל הנהיגו הארגונים הפילנתרופיים הציוניים בארצות הברית ביהדות האמריקנית שיטות חדשניות בעליל לגיוס כספים . אלה הפכו את מתן הצדקה מעניין פרטי לעניין קהילתי ציבורי , שבאמצעותו מפגינים התורמים בפומבי את חברותם בקהילה היהודית ואת גאוותם בה ובתרבותם הייחודית . מראשית שנות ה20– החלו ארגונים ציוניים בארצות הברית לפרוש את חסותם בסדירות על מצעדים ועל נשפי צדקה שבהם הופיעו להקות יהודיות בזמר ובריקודי עם , לארגן עצרות המוניות לגיוס כספים ולהקרין בהן סרטים המעלים על נס גם את החלוצים היהודיים בארץ–ישראל וגם את הפילנתרופים התומכים בפועלם , וליצור טקסים חדשים , כגון "סדר שלישי , " המפגישים בצוותא את קהליהם , ולשלם בעד מודעות המעודדות קנייה של יין , תפוזים , שקדים ודבש מתוצרת היישובים החקלאיים בארץ–ישראל . כאשר דחף המשבר העמוק של שנות ה30– את הממשל האמריקני לקבל עליו אחריות למתן סיוע בסיסי לעניים , שקודם לכן נתנו אותו ארגוני צדקה יהודיים מקומיים , עדיין נותרו הארגונים הפילנתרופיים היהודיים במוקד החיים היהודיים המאורגנים באמריקה . במהלך מלחמת העולם השנייה קלטו רק ארגונים פילנתרופיים יהודיים אמריקניים מעטים את היקף ההרס העצום המשתולל באירופה , ורובם מיקדו את תשומת לבם בסיוע למאמץ המלחמתי האמריקני . וכאשר הגיעו החדשות וחשפו את האירועים הטראגיים באירופה , נלכדו הארגונים הפילנתרופיים היהודיים האמריקניים במערבולת של אי–אמון , מבוכה וחלחלה . הם פנו אל קהל תומכיהם , שטופח במרוצת מחצית המאה האחרונה , ובניצול של שיטות גיוס הכספים החדשניות שפיתחו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הצליחו הארגונים האלה לגייס מיליוני דולרים בשנת , 1945 לדרבן את יהודי אמריקה ולהגיע להישגים חסרי תקדים בתולדות הפילנתרופיה האמריקנית . לקריאה נוספת : פריזל , אביתר , התנועה הציונית בארצות הברית בשנים , 1914-1887 1970 קאופמן , מנחם , ציונים באמריקה במאבק על המדינה , , 1914-1897 1984 דייויס , משה , יהדות אמריקה בהתפתחותה , 1951 Bauer , Yehuda , American Jewry and the Holocaust : The and Images of North American Jews , Detroit , 1996 . Gal , Allon , ed ., Envisioning Israel : The Changing Ideals Migration , 1820-1880 , Baltimore , 1992 . Diner , Hasia , A Time for Gathering : The Second 1945 , Detroit , 1981 . American Jewish Joint Distribution Committee , 1939- of American Jews , Bloomington , 1986 . Woocher , Jonathan , Sacred Survival : The Civil Religion Cambridge , 1997 . American Identity in New York , 1880-1939 , Soyer , Daniel , Jewish Immigrant Associations and כי"ח – "כל ישראל חברים" מישל אביטבול יהודי צרפת , בהיותם ראשונים לאמנסיפציה בשנת , 1791 ראו חובה לעצמם לדאוג לאחיהם שלא זכו לחסדים דומים מן המדינות שבהן הם מתגוררים . יהודי צרפת חיפשו לגיטימציה לשאיפותיהם לא כל כך בהיותם יהודים , כי אם בזהותם הצרפתית : בזכות היותם אזרחים למדינה החזקה בעולם יעלה בידם לגלם את "הגניוס הצרפתי , " וכשם שבני העם הצרפתי הביאו לעולם את המהפכה הגדולה והושיעו את האנושות , כך יופיעו יהודי צרפת כמושיעיו של העם היהודי . אשר על כן " האידיאל הצרפתי" ו"האידיאל היהודי" חפפו זה את זה בתודעתם של יהודי צרפת . ואכן , השאיפה לשפר את מצב היהודים בעולם היא ביטוי נעלה של סולידריות יהודית לא פחות משל פטריוטיות צרפתית , שכן היה בה כדי להביא להפצת הערכים האוניברסליים של תרבות צרפת היונקים את השראתם מערכי המהפכה והתנ"ך גם יחד . כמו כן שיקפה השאיפה הזאת את המשך זיקתה החזקה של יהדות צרפת אל העולם היהודי חרף האמנסיפציה ותקנון הסנהדרין , פרי מחשבתו של נפוליון , שחתר לניתוקם של יהודי צרפת מאחיהם בעולם . זו היתה תפיסתם הבסיסית של מייסדי כי"ח בשנת 1860

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא