יהודים בפוליטיקה הליברלית במערב אירופה ובמרכזה

עמוד:11

פילנתרופיה יהודית ומדיניות חברתית באירופה המודרנית ריינר לידטקה לשימוש באמצעים שבידי בעלי יכולת למען רווחתם של מעוטי יכולת יש רשימה ארוכה ומבלבלת של כינויים . בשם פילנתרופיה אפשר לציין כל פעולת נתינה ספונטנית הנעשית למען רווחתם של אחרים , אך לרוב מכנים כך תרומה מאורגנת של כסף או סחורות , לפעמים עם הענקת כישורים אישיים וזמן , למטרות ראויות כגון הקמה והפעלה של בתי חולים , של בתי ספר , של מוזיאונים או של מוסדות מחקר . במישור הבין–אישי , בייחוד במסגרת קהילות מוגדרות , ממ 5 סד הסיוע החומרי לנצרכים באמצעות ועדות רווחה ומוסדות צדקה . כאשר המאמצים האלה נעשים על בסיס של אסטרטגיות ארוכות טווח , והם כוללים חלוקה מחדש של משאבים מתוך מטרה לשנות או לייצב את מבנה החברה , הרי שמתפתח כאן גרעינה של מדיניות חברתית . לכל התפיסות האלה משמעות רבה בקרב היהודים . הדבר בולט לעין כאשר זוכרים כי עקרון גמילות החסדים , הצדקה , שבא לידי ביטוי מעשי בתרומות בכסף או בשווה–כסף , הוא אחד משלושה הדברים ( התורה , העבודה וגמילות החסדים ) שעליהם , כאמור בפרקי אבות , העולם עומד . ובתלמוד הירושלמי נאמר "צדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצוותיה של תורה . " הפילנתרופיה היא אפוא עקרון יסוד בתרבות היהודית . עזרה חומרית קשורה בדרך זו או אחרת , להמשך הקיום היהודי . בקהילה היהודית המסורתית היו הפילנתרופיה והסעד מעוגנים בחוקי הקהל ובמסורת העממית , כדי לוודא שיהודים נצרכים לא יפנו לקבלת סיוע נוצרי , שעל פי רוב הוצע כדי למשוך אותם להמיר את דתם . עד להשגתה של אמנסיפציה מלאה במדינות מערב אירופה ומרכזה , במרוצת המאה ה , 19– היו היהודים , חסרי הזכויות , משוללים גם זכות לקבלת סעד מסוכנויות לא דתיות , שפעלו בדרך כלל במישור המקומי או האזורי . עקב כך פיתחו היהודים רשת ענפה של מוסדות סעד קהילתיים ואגודות סעד פרטיות . אלה סיפקו תמיכה כספית זמנית או קבועה לעניים , דאגו לטיפול רפואי לחולים ולבתי ספר לילדים חסרי כול , וניהלו בתי אבות ובתי יתומים – ואלה רק מקצת התחומים הבולטים של הפעילות הזאת . הרשתות הללו לא נזנחו , אלא דווקא הולנד , הם וריאציות שונות במקצת . בבריטניה גרמו הקונסנזוס הליברלי האיתן בדבר חופש הדת , והעדר יחסי של אפליה חברתית וכלכלית , חרף הקצב האטי של האמנסיפציה , ליהודי בריטניה במאה ה19– להיות בלתי פעילים בתחום הפוליטי . הם תמכו במדיניות הנוטה למרכז , ולרוב נתנו את קולותיהם למפלגה הליברלית . יהודי בריטניה שנמנו עם מעמד הפועלים היו בעלי נטייה שמאלית , וכמוהם גם המהגרים היהודיים ממזרח אירופה , שהביאו עמם את הרדיקליזם של מעמד הפועלים . שתי הקבוצות האלה היו מעורבות באיגודים המקצועיים ובמפלגת הלייבור . יהודי הולנד , שזכו לאמנסיפציה שלהם בשנת , 1795 נהגו בהתאם לדפוס של יהודי בריטניה . הם היו בלתי פעילים יחסית בפוליטיקה הארצית , ותמכו תחילה בליברליזם , ולאחר מכן בליברליזם ובסוציאליזם . באיטליה היה המצב דומה יותר לזה שבגרמניה : היהודים קיבלו את האמנסיפציה שלהם מן הצבאות הצרפתיים , אך עזיבתם גרמה לשלילת זכויותיהם ולעלייתה של מדיניות ריאקציונרית . ואולם אחרי 1848 חברו יהודים לפרויקט הלאומי של מלוכת בית סבוי הליברלית ואל גריבלדי הרפובליקני , והתגייסו לצבאות שניהם במספרים גבוהים בהרבה משיעורם באוכלוסייה . הם נעשו גם פעילים ביותר בפוליטיקה האיטלקית , ויהודים רבים כיהנו כחברי פרלמנט והחזיקו במשרות ממשלתיות בכירות , עד שהגיעה התקופה הפאשיסטית . יתר על כן , שלא כבגרמניה , לא נעשתה הלאומיות האיטלקית לאנטישמית באורח ניכר , והיא אפשרה ליהודי איטליה לחוש ביטחון ולהישאר חברים נאמנים בתנועות הלאומיות והליברליות . אחת התוצאות האומללות של הדבר היתה העיוורון שלקו בו נוכח הסכנה שנשקפה להם מהפאשיזם . לקריאה נוספת : וולקוב שולמית , במעגל המכושף – יהודים , אנטישמים וגרמנים אחרים , ספריית אופקים , הוצאת עם–עובד , תל אביב , . 2002 Emancipation : Jews , States , and Citizenship , Pierre Birnbaum & Ira Katznelson , eds ., Paths of . Michael Meyer , ed ., German-Jewish History in Modern Princeton : Princeton University Press , 1995 University of California Press , 1998 . Hyman , Paula , The Jews of Modern France , Berkeley : 2002 . Germany , 1743-1933 , New York : Metropolitan Books , Elon , Amos , The Pity of it All : A History of Jews in 1996 . Times , vol . II , New York : Columbia University Press ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא