וילנה כמרכז לתרבות יהודית מודרנית

עמוד:336

הגדולה שחיה במרחב הבלטי . בשל ההיכרות רבת השנים בין האליטות היהודיות לפולניות , וגם בשל החשדנות באשר למניעיו האמיתיים של השלטון הרוסי , נטו מרבית בני המשפחות האלה באופן טבעי לצד הפולני . אוריינטציה זו היתה דומיננטית עד אמצע המאה ה , 19– ואז התגברה הנטייה הפרורוסית . על רקע זה נקבצו סביב המשפחות האלה חוגי משכילים שהיו גם מערכות לתמיכה חברתית וגם מוקדי דיונים רעיוניים . כך התגבש כבר במחצית הראשונה של המאה ה19– דימויה של וילנה כמרכז משכילי , שאליו נשאו עיניהם צעירים יהודיים שחיו בעיירות ובערי השדה וחיפשו מסגרת תרבותית חלופית לזו שהציע עולם הלימוד וההלכה המסורתי . רבים מהם אף נטשו את מקומות הולדתם ונדדו לצורך זה לווילנה . הביטוי הראשון ובעל המשמעות הרבה ביותר של התמורה התרבותית הזאת היה במישור החינוכי . קיומה של מערכת חינוך בעלת מאפיינים משכיליים–מודרניים מעיד , יותר מכול , על עולמם התרבותי של המעורבים בה – הורים , תלמידים ומורים . שילובם של צעיר או צעירה במערכת זו היה ביטוי לתמורה התרבותית–הרעיונית שעברו ההורים ולתפיסתם בדבר עולמם התרבותי העתידי הרצוי של ילדיהם . כבר בשנת 1808 נוסד בווילנה אחד מבתי הספר המודרניים הראשונים לילדים יהודיים ברחבי מזרח אירופה כולה . היוזמה לייסוד בית הספר הזה היתה של קבוצת פרופסורים פולניים מהאוניברסיטה המקומית ששאפו להניע תהליכי אקולטורציה ופרודוקטיביזציה בחברה היהודית המקומית . ההיענות הרבה ליוזמה הזאת , שבאה מצד משפחות שנמנו עם חוגים שונים בחברה היהודית המקומית , מעידה על היקף קליטתם של מרכיבים שונים מעולמה של הנאורות . על אף חייו הקצרים של המוסד החינוכי הזה , בעיקר מחמת קשיים תקציביים , ניתן לראות בו עדות לתמורה התרבותית–התודעתית בקהילה היהודית המקומית . עדות נוספת לכך היא הניסיונות החוזרים ונשנים , בשנים 1811 ו , 1820– לשוב ולפתוח את המוסד הזה . בתחילת שנות ה30– קיבלה המגמה הזאת תנופה , דבר שבא לידי ביטוי גם בתזכירים שהגישו משכילים יהודיים מקומיים לשלטונות בדבר הצורך בהקמת מערכת חינוך משכילית לילדים יהודיים וגם בייסודם של בתי ספר לבנים ולבנות . בשנות ה40– של המאה ה19– נוסדו בעיר , ביוזמות פרטיות של משכילים מקומיים , עוד שמונה בתי ספר לבנים ולבנות . תוכניות הלימודים במוסדות האלה התבססו על התפיסה החינוכית שפיתח המשכיל נפתלי הרץ וייזל ושפורסמה בספרו דברי שלום ואמת . כך נחשפו התלמידות והתלמידים האלה , בצד הידע הבסיסי שרכשו בספרות הקאנונית היהודית , גם למגוון רחב של דיסציפלינות מתחומי מדעי הרוח , הטבע והחיים . כהמשך טבעי למגמה הזאת באו בתי הספר שנוסדו בשלהי שנות ה40– במסגרת התוכנית של "השכלה מטעם" שיזמו שלטונות החינוך הרוסיים . קיומה של שכבה משכילית מקומית רחבה היה גם בין הסיבות העיקריות להחלטה למקם בווילנה את אחד משני בתי המדרש למורים ולרבנים שהוקמו באימפריה הרוסית בשלהי שנות ה40– ונועדו להכשיר את עתודת הרבנים המודרניים וכן את עתודת המורים לבתי הספר לילדים יהודיים שנוסדו בכל רחבי תחום–המושב . במחצית השנייה של המאה ה19– התרחבה המגמה הזאת , ובשלהי המאה למדו מאות רבות של צעירים וצעירות יהודיים בבתי ספר , בגימנסיות וב " חדרים מתוקנים , " וגם במוסדות חינוך לא–יהודיים מקומיים . גימנסיה עברית ( ראשונה במזרח אירופה ) נוסדה בווילנה בשנת , 1915 ובסמוך לכך גם אוניברסיטה עממית עברית . בתקופה שבין שתי מלחמות העולם עמד לרשות תושבי העיר היהודיים מגוון רחב של מוסדות חינוך מודרניים בעלי מגמות תרבותיות ולאומיות שונות : " תחכמוני " ( דתי–לאומי ;( " תרבות " ( עברית ;( " שולקולט " ( יידיש ;( " יבנה " ( חרדים ;( צב " ק ( ר " ת ביידיש : ועד החינוך המרכזי . ( בצד זאת גדל במידה ניכרת מספרם של הסטודנטים היהודים באוניברסיטת וילנה . עולמם התרבותי של הסטודנטים האלה , שמספרם הגיע בשנת 1930 בזכות הגר"א ( הגאון הרב אליהו ) קנתה וילנה " ) ירושלים דליטא ( " שם של מוקד לפעילות דתית ולמדנית אינטנסיבית , אבל כבר בראשית המאה ה19- הופיעו ניצנים ראשונים של תמורה תרבותית והפנמת תפיסות היסוד של הנאורות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא