|
|
עמוד:301
צריך גם להכיר בעובדה שהסוואה זו היתה רק בחלקה הקטן טקטיקה של התמודדות עם החוגים הדתיים השמרניים . בעיקרו של דבר היא ביטאה דווקא את ההשתלבות של הדגמים ה"מודרניים" עם דגמים לכאורה "אנטי–מודרניים" רומנטיים , של "חזרה לטבע" ו"תחייה של העבר המפואר הקדום" – גם הם דגמים שאומצו מהתרבות האירופית בת הזמן . היזמים כנראה האמינו שאותו "עבר קדום" התקיים , ובאמת רצו " להחיותו , " אבל הם גם היו מודעים לכך שבתוכניתם יש חידוש לעומת אורח החיים היהודי הקיים , והיו מודעים גם לכך שהחידוש לא יתקבל בברכה , ולכן חלק מסוים מההדגשה של ההיסטוריה וה"חזרה לעבר" היו רטוריקה לצורך הקלת ההתקבלות של החידוש . רק מהפרספקטיבה של החוקר בן זמננו אפשר לראות שאותו "עבר קדום" לא היה אלא קונסטרוקט של המאה ה . 19– " ספרות ילדים" או טקסטים לילדים ? ספרות הילדים העברית נהפכה בהדרגה ל"ספרות" מודרנית , כלומר , כחלק מסדרת פעילויות המכונה "אמנויות , " רק אחרי השליש הראשון של המאה ה . 20– עד אז , מתחילתה בסוף המאה ה18– ובכל המאה ה , 19– לא מדובר בפעילות "אמנותית" בשירה ובפרוזה במסגרת התרבות הגבוהה המודרנית , אלא בטקסטים כתובים לילדים שנועדו לשרת מגוון רחב של מטרות חינוכיות וחברתיות קולקטיביות . בתהליך היסטורי ארוך , שנכרך גם בתהליכי חילון ומודרניזציה אך גם בתהליכים אחרים , בעלי מגמות מנוגדות , נהפכה הכתיבה לילדים מפעילות מעורבת ורב–תכליתית , שגבולותיה לא היו מוגדרים באופן מוסדי או מקצועי – למוסד חצי–אוטונומי בעל רפרטואר ייחודי לו , הן ברמת הטקסטים והן ברמת ההתנהגויות . חוסר ההבחנה בתרבות בין התחומים השונים של הפעילויות הטקסטואליות בא לידי ביטוי בכמה היבטים : ביוצרים , בקהלי היעד , בהוצאה לאור ובדגמים הספרותיים . לעתים קרובות אותם אנשים עצמם כתבו גם טקסטים לימודיים וגם ספרות יפה לילדים ולמבוגרים , הן בעברית והן בשפות אחרות ( גרמנית , יידיש , רוסית . ( טקסטים רבים נועדו לקהל יעד מוצהר אחד , אך קראו אותם קהלים נוספים . לרבים מהם קהל היעד המוצהר לא היה אלא "אליבי" לקהל היעד הממשי . למשל , תרגומים של רומנים היסטוריים וספרי מדע מהספרות החילונית האירופית הוצגו כ"ספרות ילדים" באופן רשמי . זה אפשר למבוגרים לקוראם ללא חשש , משום שהתיוג "לילדים" אפשר סובלנות יחסית כלפי קיומם . כטקסטים לילדים הם היו חסרי מוניטין בתרבות , וכך לא נתפסו כמסוכנים לתרבות הרשמית . כפי שלא היתה הבחנה ברורה בין ספרים "לילדים" לבין ספרים " למבוגרים , " כך גם לא היתה הבחנה ברורה בין "ספרי לימוד" לבין "ספרי קריאה . " מקראות שימשו ספרי קריאה לעתות הפנאי , וספרי קריאה "מובהקים" שימשו ספרי לימוד לבית הספר . ראשית ספרות הילדים ומערכת החינוך כתופעה מודרנית " ספרות ילדים" מודרנית לא היתה יכולה להתפתח לפני שהתחולל שינוי מושגי בתפיסות בנוגע לילדים . במאה ה16– וה17– הופיע והתפשט באירופה "מושג הילד" המודרני , שראה ב"ילד" ישות השונה בטבעה מהמבוגר , והוביל ליצירה של הפרדה חברתית–תרבותית בין "עולם המבוגר" ל"עולם הילד . " ההפרדה הביאה ליצירה של חינוך המיועד לילדים ושל טקסטים מיוחדים לילדים באירופה . גם בחברה היהודית באירופה אפשר שער הספר "רובינזון קרוזו" בתרגומו של יהודה גרזובסקי – יזמי התרבות בהיסטוריה של הכתיבה לילדים השתלבו במגמות הכלליות של תקופתם וברטוריקה המקובלת של כל היוזמות בתחום שינוי התרבות שרווחו באירופה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|