|
|
עמוד:294
סיגל , שעברה את השואה בילדותה , את הדמיון בין השחורים ליהודים כקורבנות של גזענות וגם את התחרות על הסבל , המעיבה על יחסי שחורים–יהודים בארצות הברית . סופרים אחרים שעסקו בסוגיה זו ביצירותיהם הם חנה ארנדט ב Reflections on Little Rock– ( הרהורים על ליטל רוק , , ( 1959 א"ל דוקטורוב בRagtime– ( רגטיים , ( ברנרד מלמוד ב Angel Levine– ( המלאך לוין ) ובספרו The Tenants ( הדיירים , ( סינתיה אוזיק בBloodshed– ( שפיכות דמים , ( טילי אולסן ב Tell Me a Riddle– ( חוד לי חידה , ( בל- בכוכבו של מר סאמלר , גרייס פיילי ב Zagrowsky Tells– ( זגרובסקי מספר , , ( 1985 ופיליפ רות בספר The Human Stain ( הכתם האנושי . ( שלא כשואה , שבחלוף הזמן זכתה ליתר תשומת לב מצד סופרים יהודיים אמריקניים , נעדרת במובלט מדינת ישראל מיצירותיהם , להוציא מספר קטן של כותבים , בהם מארק הלפרין , י 3 ניסנסון , א"מ ברונר , טובה רייך , סול בלו ופיליפ רות . ייתכן שלכתיבת סיפורת יש צורך במרקם החברתי הסמיך , שאיננו נגיש לכותב שלא חי במקום שהוא מתאר , וגם כשהוא מבקר בו , הוא אינו דובר את שפתו . המבקר והסופר לזלי פידלר כתב , "בירושלים ובתל–אביב אני מרגיש זר גמור ... הרבה יותר מאשר ברומא – Fiedler on the Roof ) . " כנר על הגג , . ( 1991 ייתכן גם כי הטענה הציונית שישראל היא המולדת היהודית נדחית בידי מרבית יהודי אמריקה , שאינם חשים כי הם חיים בגלות , או שזהות יהודית לאומית עדיפה על פני חיים בתפוצה . "אני מאמינה בגולה , לא כעובדה בלבד אלא גם כעיקרון , " אומרת פיית' של גרייס פיילי ב Disturbances of Man The Little– ( הפרעותיו הקטנות של האדם , ( שראה אור באותה שנה שבה הופיע ספרו הסנטימנטלי המפורסם של ליאון יוריס על ישראל , Exodus ( אקסודוס : יציאת אירופה , . ( 1958 החשש לביטחונה של ישראל בזמן מלחמת ששת הימים ב1967– שימש השראה לכמה יצירות של יהודים אמריקניים , בהן שתיים של סול בלו : כוכבו של מר סאמלר , ( 1970 ) שבו מוצגת הישרדותה הקולקטיבית של האומה בהקשר של השואה , ו To Jerusalem and Back– ( לירושלים ובחזרה : דיווח אישי , , ( 1976 זיכרונות מביקור ממושך בישראל , ששימש מודל לסופרים יהודיים אמריקניים אחרים , שבשבילם ישראל אינה שיבה הביתה , כי אם חניית ביניים רבת משמעות לבחינת הזהות היהודית , בדגש על הבחזרה ( לאמריקה . ( חווייתו של אמריקני שעלה לירושלים מקבלת ביטוי בשירה מלאת החיים של שירלי קאופמן . את המחקר המקיף ביותר של ישראל במחוזות הדמיון היהודי האמריקני עשה פיליפ רות בספרו Counterlife The ( החצי השני , ( פארודיה פוסט–מודרניסטית על חיפוש זהות אותנטית ושורשים , שעלילתה מתרחשת בניו יורק , בתל–אביב ובהתנחלות ב"יהודה . " בשנים האחרונות עסקו סופרים צעירים ביצירותיהם בישראל כמטפורה מאובקת ונוף עירוני אלים ושברירי , ב The Relief of Unbearable Urges– ( לסיפוק דחפים שאין לרסנם , ( 1999 של נייתן אנגלנדר , וכתחנה במסע רוחני ב Paradise Park– ( פארק גן–עדן , ( 2000 של אלגרה גודמן . בתחילת המאה ה21– פורחת באמריקה ספרות יהודית אמריקנית בעלת קולות חדשים ונקודות מבט סובייקטיביות חדשות , כדוגמת עברם של יהודים ממוצא ספרדי ביצירותיהם של ויקטור פררה , אנדרה אסימן ורות סיטון , החוויה ההומולסבית בכתביהם של לב רפאל ולזלי ניומן , ומבט ביקורתי על האורתודוקסיה הדתית ביצירותיהם של פרל אברהם וטובה רייך . לבסוף , האתגר והמגבלות של כתיבה על החוויה היהודית בשפה האנגלית בלבד והמחשת היידיש בידי דור שאינו יכול לדבר בה , זוכים למבע נוסטלגי , אירוני ומבריק בשיר באנגלית שכותרתו ( 1996 ) "Ch'vil Schreibn a Poem auf Yiddis " מאת ג'קלין אושרוב : "אני רוצה לכתוב שיר ביידיש / ולא סתם שיר , אלא את השיר / אני מתה לכתוב , שיר שיהיה כל כך ביידיש , שלא יהיה / ניתן לתרגמו . " בנוסף לצער ולזעם על רצח היידיש ודובריה , השיר הוא גם טענה בדבר התפקיד שממלאות שפות אחרות מלבד האנגלית בזהות היהודית הקולקטיבית , מוטיב חוזר בספרות היהודית האמריקנית , החל בקדיש , דרך "מדרש אושר" ( "Midrash on Happiness ") של גרייס פיילי , וכלה ב"הנני" של בלו . גרייס פיילי – מן הסופרים היהודים שעסקו בסוגיית הדמיון בין השחורים ליהודים כקורבנות של גזענות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|