תרבות וספרות יהודית–ערבית חילונית

עמוד:205

ד . המישור התרבותי–אסתטי : בעידן המודרני הרב–תרבותי , שבו תרבויות שונות רואות חשיבות בהכרת תרבויות אחרות , קרובות ורחוקות , הכרת התרבות הערבית–מוסלמית , שתרומתה בעבר לתרבות האנושית איננה מוטלת בספק , היא גם צורך תרבותי–אסתטי גם אם אין מביאים בחשבון את הנסיבות המיוחדות של החברה הישראלית . אין זה מפתיע שלפני הקמת מדינת ישראל , לפני שנהפכה ידיעת הערבית ל"צורך ביטחוני , " שימשו הנמקות מארבעת המישורים האלה את מצדדי הוראת הלשון הערבית בבתי הספר היהודיים . המזרחן אבינעם ילין , ששימש מפקח מטעם מחלקת החינוך של ממשלת המנדט , הגיש בוועידה ללימוד השפה הערבית בבתי הספר התיכוניים היהודיים , שהתכנסה בירושלים בשנת , 1935 תזכיר על הוראת השפה הערבית בבתי הספר היהודיים . התזכיר קובע שתי קטגוריות מרכזיות למטרות הכלליות של הוראת הערבית : מעשית וחינוכית . מבחינה מעשית מונה התזכיר את ידיעת הערבית לצורכי היומיום , כולל עבודה ומסחר , היכולת לקרוא עיתונות ערבית וטיפוח יחסים חברתיים עם ערביי הארץ והארצות השכנות . מבחינה חינוכית מצביע התזכיר על "הכרת אחת הספרויות והתרבויות העולמיות החשובות ; " היכולת להבין את מכמני העברית מבעד להשוואה עם הלשון הערבית ; ו"הערכת יחסי הגומלין שבין קנייני הרוח של עם ישראל לאלה של עמי האיסלאם . " צחוק הגורל שאבינעם ילין , שהתווה את המטרות הנ"ל להוראת הערבית בבתי ספר יהודיים , נרצח על ידי ערבים בפתח משרדו בימי המאורעות בשנת . 1937 בסיכומו של דבר , מכנה תרבותי ערבי משותף למוסלמים , לנוצרים וליהודים לא התגשם במאה ה , 20– כפי שלא התגשם בעבר , מסיבות הטבועות באופיין של התרבות היהודית והתרבות הערבית . הנורמות הדתיות שעמדו בתשתיתה של הספרות הערבית עד המאה ה20– לא אפשרו , בדרך כלל , מעורבות עמוקה ומתמשכת של יהודים כיהודים במסגרתה . אין תמה אפוא שספרות של יהודים בלשון הערבית נחשבה בדרך כלל לחלק בלתי נפרד מן הספרות הערבית כל עוד התרחקה מתמאטיקה יהודית . תמאטיקה מן הסוג הזה הופיעה רק כאשר הספרות הזאת היתה בנסיגה או שהיא נדחקה אל שולי המערכת התרבותית הערבית . העובדה שתמאטיקה יהודית אצל סופרים יהודיים שפעלו בתרבויות אחרות בעת החדשה לא בהכרח הפכה את הסופרים האלה לשוליים , כמו שקרה בספרות הגרמנית ( קפקא ) או האמריקנית ( סול בלו , בשביס זינגר , ( היא רק הוכחה נוספת לנורמות הדתיות שהדריכו את הספרות הערבית עד למאה ה . 20– יתרה מזו , המקורות הערביים העלו אפשרות של התאסלמות כמעט בנוגע לכל יוצר יהודי שתרם תרומה בעלת משמעות לספרות הערבית מימי קדם ועד לעת החדשה . על רקע הסכסוך בארץ–ישראל והקמת מדינה יהודית בלב העולם הערבי , נוסף במאה ה20– לגורם הדתי גם הגורם הלאומי , ויחד הם מסכלים לעת עתה כל ניסיון להרים דגל של חזון תרבותי ערבי מוסלמי–יהודי–נוצרי . על רקע זה חשוב להדגיש שתי נקודות , אחת נוגעת לעבר , והאחרת להווה ולעתיד הקרוב : א . תופעת היצירה בלשון הערבית , בעיקר בעיראק , היתה תופעה אותנטית שנבעה מתוך העדפה פנימית אסתטית מודעת של התרבות הערבית . דמיונם של האינטלקטואלים היהודיים נשבה בחזון קסום של היקלטות ללא סייגים בחברה החדשה ויצירות הספרות הן מסמכים אותנטיים המשקפים את תחושותיהם בימים ההם . הם האמינו בלב ונפש ש"הדת לאלוהים והמולדת לכולם , " דהיינו , שהמצע המשותף התרבותי–לאומי–טריטוריאלי העיראקי–ערבי משמש קרקע מוצקה לבניית חברה חדשה , ובתנאי שהדת לא תהיה גורם מפריע . אין תמה שחלק מהם החיים עמנו כיום בישראל עדיין ממאנים להשלים עם שברו של החזון ומתהלכים בתחושה שהם היו שחקנים בהצגה שלא היה להם כל יכולת להשפיע על סיומה . ב . האופציה התרבותית הערבית כמרכיב חשוב בתרבות הישראלית אינה , ככל הנראה , בת מימוש לא בהווה ולא בעתיד הקרוב . בניגוד לעבר , שבו התקיים נרטיב תרבותי יהודי–ערבי לצד נרטיבים אחרים , התרכזותם של יהודי ארצות ערב במדינת ישראל , שבה קיימת הגמוניה מוחלטת של הנרטיב הציוניהאשכנזי , חשפה אותם מאז שנות ה50– לתהליך הדרגתי של דה–לגיטימציה של שורשיהם התרבותיים . הנרטיב ההגמוני רב–העוצמה שומר בהתמדה ובהחלטיות על אחיזתו במרכזי הכוח הפוליטיים–התרבותיים ואף נוחל הצלחה גדולה בשכנוע יוצאי ארצות ערב עצמם וצאצאיהם שהנרטיב התרבותי הערבי , שאותו אימצו בלב שלם טרם בואם לישראל , לא רק נחות אלא גם אנטי–יהודי מן הזווית הדתית והלאומית גם יחד . לא מדובר אפוא רק בעוצמתו של הנרטיב הציוני אלא גם בהיחלשותו ההדרגתית המתמדת של הנרטיב היהודי–ערבי . לקריאה נוספת : א . יצירות מקור ותרגום : ש' בלס , תל–אביב מזרח – טרילוגיה , תל–אביב , . 2003 י' בר–משה , יציאת עיראק , זכרונות משנות 1950-1945 ( תרגום : ניר שוחט , ( ירושלים , תשל"ז . י' ברשן , סמטאות ללא מוצא : חיי יומיום של יהודים בעיראק , ירושלים , תשנ"ו . ש' דרויש , פריים ! פריים ! תל–אביב , . 1986 ס' מיכאל , ויקטוריה , תל–אביב , תשנ"ג .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא