|
|
עמוד:178
ניסיון נוסף להקמת תיאטרון חובבים עברי ערב מלחמת העולם הראשונה נפגשו בוורשה צמח וגנסין , שאליהם הצטרפו כמה צעירים חובבי בימה ( ביניהם רובינא , ( והחליטו על ניסיון נוסף להקים תיאטרון חובבים עברי , שיפעל פחות או יותר בקביעות . ייתכן שניסיונם היה זוכה להצלחה גדולה יותר מזו של הניסיונות הקודמים , אולם המלחמה שפרצה ובריחתם של היהודים ה"רוסיים" מן הבירה הפולנית מזרחה , לרגל התקדמותו המהירה של הצבא הגרמני , שמו לאל את הניסיון הזה . בשנת 1916 נקלעו צמח , גנסין ורובינא , יחד עם הרבה מורים ומשכילים עבריים , למוסקבה . עד המלחמה היה קיומה של קהילה יהודית גדולה אסור במוסקבה ; אולם גירושם של היהודים מאזורי הגבול בראשית המלחמה ובריחתם עם התקדמותו של הצבא הגרמני הגדילו בבת–אחת את ממדיה של הקהילה , הביאו אליה אנשי מעשה ופעילי תרבות , ונתנו מקום לפעולתם של מוסדות תרבות וחינוך יהודיים ועבריים . צמח , דבק כתמיד בחזונו , חתר עם בואו ליצירתה של אגודת חובבי בימה עבריים וזכה לתמיכתו הנלהבת של הרב הראשי של הקהילה המוסקבאית , יעקב מזא"ה , שהיה מקובל על שלטונות העיר . בינואר , 1917 שבועות ספורים לפני מהפכת פברואר , העניקה העירייה את ההיתר לפעולתו של תיאטרון עברי בשם "הבימה , " התיאטרון העברי המקצועי הראשון . חילופי השלטון , והעברתו לידי הבולשביקים אחרי מהפכת אוקטובר , היו , לפחות בתחילה , לברכה לתיאטרון הצעיר , וייתכן שלולא הם , לא היה התיאטרון מתקיים . השלטון המהפכני עודד את טיפוחן של התרבויות הלאומיות ושל השפות הלאומיות ברחבי ברית המועצות ; הגם ש"הבימה , " כתיאטרון עברי , נעשה תיכף לאחר מהפכת אוקטובר מטרה להתקפותיה הארסיות של המחלקה היהודית של המפלגה הבולשביקית " ) הייבסקציה , ( " שראתה בעברית ובתרבותה גורם שמרני , אנטי–מהפכני , ושאפה ( לבסוף גם הצליחה ) לחסל את קיומן הרשמי בתחומי המדינה הסוציאליסטית הגדולה . אולם בשנים הראשונות של השלטון המהפכני זכה תיאטרון "הבימה" לא רק להוקרה אלא גם להכרה כתיאטרון הנתמך בידי המדינה . נחום צמח , ממייסדי הבימה בא מבית ספר עברי בביאליסטוק ; חנה רובינא ( בתמונה בתפקיד לאה , בהצגת "הדיבוק ( " באה מגן ילדים עברי בוורשה – התיאטרון העברי המקצועי נולד אל תוך הפרץ האמנותי המודרניסטי שהתחולל באמנות האירופית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|