היהודים והצבא

עמוד:301

בצרפת גילו היהודים פטריוטיזם כשביקשו להתנדב ל"משמר הלאומי" בראשית ימי המהפכה . בפולין נוסד גדוד יהודי בימי המרד שפרץ נגד הרוסים בשנת . 1794 מפקד הגדוד הזה , ברק יוסלביץ , ' קיבל אישור להקים יחידת לוחמים ממנהיג המרידה , טדיאוש קושצ'יושקו . בכרוז שפרסם בספטמבר 1794 קרא יוסלביץ' ליהודי פולין : "התעוררו נא , עזרו לשוב ולהשיג את פולין המשועבדת עדיין . אחי הנאמנים ! הילחמו נא למען המולדת כל עוד טיפת דם בנו . " לוחמים יהודיים שהזדהו עם שאיפות התנועה הלאומית הפולנית לשחרור מעול זרים השתתפו כמתנדבים במרידות הפולנים נגד הרוסים והאוסטרים גם בהתקוממויות 1846 , 1830 ו . 1848– במרד הגדול האחרון נגד השלטון הרוסי נטלו חלק כאלפיים לוחמים יהודיים . יהודים רבים הועמדו למשפט על חלקם במרד זה , כמה נתלו בפומבי ברחובות הרובע היהודי בוורשה ולא מעטים הוגלו לסיביר . מקימים הגנה עצמית יהודית השפעה גדולה על שינוי יחס היהודים בעת החדשה לצבא וללחימה היתה להתגברות הפגיעות האלימות ביהודים בסוף המאה ה19– ובראשית המאה ה . 20– ההכרה כי אם לא יעמדו הם עצמם על נפשם לא יגן על יהודי רוסיה שום גורם אחר חב = ה להתעוררות ההכרה הלאומית . כבר בגל הפרעות ששטף את חבלי הדרום של האימפריה הרוסית בין אביב 1881 לאביב " ) 1882 סופות בנגב ( " הקימו סטודנטים יהודיים בעיר אודסה יחידות הגנה עצמית והן פעלו יחד עם סבלים , עגלונים וקצבים יהודיים ומנעו פגיעות חמורות בנפש וברכוש . הפוגרום בקישינייב שבבסרביה ( 1903 ) חיזק את תחושות האין אונים ושכנע בנחיצות השימוש בכוח . אף שהיו בקישינייב גילויים של התגוננות , תוארה התנהגות היהודים כגילוי מובהק של חולשה , פחדנות וחוסר אונים . שירו של ח"נ ביאליק "בעיר הה > גה , " שנכתב ברוח זו , עורר בציבור היהודי הדים עזים והשפיע לא מעט על הקמתן של יחידות הגנה והן פעלו בימי הפרעות של . 1906-1905 יש הרואים בחוויית הפרעות הללו גורם שהשפיע על מייסדי "בר גיורא" ו"השומר , " הארגונים הצבאיים שקמו בארץ–ישראל בתקופת העלייה השנייה במטרה להגן על הנפש והרכוש , אך נועדו גם להשיב את הכבוד האבוד של עם חלש וחסר כוח . גיוס החובה השנוא , מצד אחד , וההתנדבות הנלהבת לשירות המהפכה ומלחמות השחרור של עמים אחרים , מן הצד האחר , הולידו בחברה היהודית המודרנית מיזוג אבסורדי למדי של אנטי–צבאיות עם צבאיות נלהבת . עקבותיה של האנטי–צבאיות ניכרות היטב בספרות היהודית החדשה . כך , למשל , יצירתו הסאטירית של מנדלי מוכר–ספרים מסעות בנימין השלישי מעבירה מסר פציפיסטי חריף ביותר . גיבורי הסיפור , שני בטלנים יהודיים בני "תחום המושב , " נחטפים בידי "כאפערס" ונמסרים לשלטונות הצבא . התנהגותם כחיילים מציגה אותם , לכאורה , באור נלעג . ואולם , לאמיתו של דבר , מי שמוצג כאבסורדי וכמעורר גיחוך הוא עצם השיטה הצבאית של המדינה הריכוזית . "עלובה גלימא של אנשי–חיל שהיתה נראית עליהם משונה כדמות קפוטה , וחבל על כובע גיבורי מלחמה שהיה בראשם כצורת כיפה זו שבראש אשה צנועה וחסודה [ ... ] אוי לו לקנה הרובה , כלי זיין זה , שנפל בידי בני אדם הללו , פנה הודו פנה כבודו ונראה כמגרפה ביד גבר . " [ ... ] אימוץ הדרך הצבאית , לעומת זאת , היה משותף למהפכנים יהודיים ולמתקני עולם שמרדו בכבלי המסורת ובעטו בפסיביות של האורתודוקסיה . רעיונות נוסח : "קמנו , שבנו , צעירי אונים . קמנו , שבנו אנחנו בריונים ! לגאול את ארצנו בסער מלחמה , תובעים את נחלתנו ביד רמה ! בדם ואש יהודה נפלה – בדם ואש יהודה תקום" ( שורות משיר של יעקב כהן , ( 1903 היו גילוי בוטה של חילון האמונה המשיחית . מילות השיר הזה פיעמו בלבותיהם של אנשי "בר גיורא" הסוציאליסטים , ולימים נעשו לסיסמת "ברית הבריונים , " הארגון הקיצוני בתנועה הרוויזיוניסטית . היחס לצבא בתנועה הלאומית היהודית היה לעתים קרובות דו–משמעי : מצד אחד נתפסה אמנות המלחמה כרע הכרחי , שאי אפשר ליהודים להתקיים בלעדיו . מצד שני הושפעה הלאומיות היהודית המודרנית מהאדרת הגבורה הצבאית שרווחה בתנועות הלאומיות האירופיות . יחס דו–משמעי זה התגלגל לארץ–ישראל וליווה את הפולמוסים המרים והנוקבים על מקום הכוח במפעל הציוני , פולמוסים שפילגו את היישוב היהודי . האגף הציוני–הסוציאליסטי , אף שהיו בו גם מגמות פציפיסטיות , נטה לראות בכוח הנשק כורח המציאות ומכשיר להשגת מטרות פוליטיות , והסתייג מהאדרת הצבא ומפולחן המלחמה . ואולם גם באגף הרוויזיוניסטי של הציונות לא ראו כל מי שביקשו להקים צבא יהודי לשם השגת מטרות לאומיות בצבא ערך בפני עצמו , ותפסו אותו בעיקר ככלי בשירות המאבק הלאומי . חזון "הגדודים העבריים" של זאב ז'בוטינסקי , רעיון שהיה משותף לו וליוסף טרומפלדור , היה פרגמטי וחף מכל האדרה של המלחמה . הוא כתב : "אנו היהודים איננו יכולים לגרום מלחמה ולא להיות נושאיה של פרובוקציה מלחמתית . בגלל זה יש אצלנו למושג 'כוננות מלחמתית' פירוש אחר לגמרי , הכרחי , מועיל , קדוש . ומשמעותו היא : והיה ויתרחש אסון כזה כמלחמה , על הנוער שלנו להיות מוכן למסור חייו בצורה ובאופן שיש בו כדי לקרבנו למטרתנו הלאומית . " לעומת זאת , בתנועתו של ז'בוטינסקי היו מי שהיטו את הכף לכיוון של מיליטריזם משיחי וראו בצבא ערך בפני עצמו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא