היהודים והצבא

עמוד:299

האנטישמים . היהודים הואשמו דרך קבע שהם מוגי לב , משתמטים משירות צבאי ובהיותם בצבא הם בוחרים בתפקידים לא מסוכנים . בכל מלחמה שהיתה באירופה במאה ה19– ובמאה ה20– חזר ועלה עניין זה בעיתונות הפופולרית . היהודים , מצדם , לא התיימרו להציג את עצמם כגיבורים . הפולקלור של יהודי מזרח אירופה גדוש הלצות וחידודים השמים ללעג את פחדנותם של היהודים , ובה בעת מבליטים את ערמומיותם אל מול אטימות המערכת הצבאית . אכן , אצל היהודים , שלא כמו אצל בני אומות אחרות , קשה היה בעת החדשה להצביע על חיבה יתרה לצבא , או להראות על נטייה מיוחדת שלהם לעסוק באמנות המלחמה . הנתק בין היהודים לצבא וללחימה היה מורשת מצבם הפוליטי והחברתי בתקופות שקדמו לעת החדשה . בחברות הטרום–מודרניות שבתוכן ישבו היהודים היה קשר מובהק בין מעמד חברתי לעיסוק בלחימה . בארצות האיסלאם אסור היה ליהודים לרכוב על סוס ולשאת נשק . בממלכות הנוצריות היה האתוס האבירי הפיאודלי–נוצרי מחסום שמנע מן היהודים – עירונים בעלי אמונה הנחשבת ראויה לבוז – כניסה אל עולם הצבא . בניגוד לדימוי המקובל ( שהועצם על ידי הלאומיים מצד אחד והאנטישמים מצד אחר , ( היו גם בימי הביניים ובראשית העת החדשה יהודים שנשאו נשק ונטלו חלק בהגנת הערים שבהן התגוררו . בספרד הנוצרית לחמו יהודים לצד הנוצרים נגד המוסלמים ואף זכו לשבח על גבורתם . יהודים מילאו תפקידים בכירים גם בצבאה של ספרד המוסלמית , ושמואל הנגיד היה בין השאר גם מפקד הצבא . יהודים שהתיישבו בערבה האוקראינית במאה ה , 16– באחוזות האצולה הפולנית , ערכו אימוני קליעה למטרה ברובה והגנו על ערי מושבם מפני פשיטות לוחמים רכובים . ואולם עד שלהי המאה ה18– לא נמנו יהודים עם הלוחמים , אבל הם מילאו תפקידים שהיו קשורים במימון הפעילות הצבאית ובאחזקת הצבא : א . יהודים היו סוחרים ואנשי כספים שסיפקו ללוחמים מזון וציוד . ב . במלכות פולין–ליטא שימש מס הגולגולת שהוטל על האוכלוסייה היהודית למימון הצבא המלכותי . ספקי המזון והציוד התמחו בגיוס ההון הגדול שהיה נחוץ לשליט האבסולוטיסטי להאכיל אלפי חיילים , להוביל את ציודם ולשלם את שכרם . כמה מ"יהודי החצר" העשירים ביותר באוסטריה , גרמניה ורוסיה עשו הון עתק כקבלני אספקה צבאית במלחמות הרבות שהתחוללו במאה ה . 18– במלכות פולין–ליטא קבעו הוועדים העל–קהילתיים את חלוקת המסים בין הקהילות והכספים נגבו לעתים מזומנות ישירות ליחידות הצבא . מקורות בני הזמן מעידים שחיילים ערכו מבצעי גבייה בקהילות שלא שילמו את המכסה שהוטלה עליהן . כללו של דבר : יהודים נחשבו בדרך כלל למקור של מימון פעילות מלחמתית , ולא למי שלוחמים בגופם ממש . יהודים נחשפים להשפעת השירות הצבאי תמורה גדולה התחוללה בזיקה בין היהודים לשירות הצבאי במחצית השנייה של המאה ה . 18– בשני ערוצים מקבילים החלו היהודים להיחשף להשפעת השירות הצבאי בעת החדשה : גיוס החובה לצבא המלכות שנגע בעיקר לבני השכבות הנמוכות , ולעומתו התנדבות והשתלבות מרצון ב"משמרות לאומיים" ו"גווארדיות" – יחידות מתנדבים לוחמות של מעמד הבורגנות . עליית המדינה הריכוזית במרכז אירופה ובמזרחה לוותה במאות ה18– וה19– בהקמתם של צבאות גדולים . המדינה הריכוזית המודרנית נזקקה למערך גדול של לוחמים , ולא יכלה להסתפק עוד בצבאות הקטנים שהורכבו מאנשי מעמד האצולה ומחיילים שכירים . הפתרון לבעיית כוח האדם נמצא בהטלת חובת גיוס לצבא על בני שכבות רחבות שלא נקראו קודם לכן לשירות , ובהם גם הנתינים היהודיים . גיוס החובה תואר בשיח הפוליטי והתרבותי של האימפריות האירופיות כגילוי נאצל של נאמנות למלכות . הוא שימש לא רק מטרות צבאיות ומדיניות , אלא הופעל גם להשגת האחדה פוליטית ולכידות תרבותית במדינות הרב לאומיות . אנשי תנועת ההשכלה היהודית שהזדהו עם עקרונות היסוד של המדינה הריכוזית הצטרפו בהתלהבות לשיח של פקידות השלטון ופיארו את חלקם של המתגייסים היהודיים לצבאות עם הקמתם של צבאות גדולים במדינות הריכוזיות המודרניות הוטלה חובת גיוס על בני שכבות רחבות ובהם גם היהודים . רקמה על בד : חיילים יהודיים בצבא הפרוסי בתפילת יום כיפור תרל"א , . 1870

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא