ההגירה אל המדינות שמעבר לים

עמוד:249

את הפרעזידענט דרך אשתו שיקבל את אחי אליהו לעבודה כאיש מכירות של 'החברה הלאומית לנקניקים . ' כאן קוראים לזה 'איש מכירות , ' ולא רק מוכר אלא גם מלצר" ( שלום עליכם , מוטל בן פייסי החזן . ( השייכות לאגודות המהגרים היתה וולונטארית לחלוטין , ולא היה לה קשר כלשהו לגופים שלטוניים . המהפך החברתי שעברו רבים מיוצאי הערים והעיירות במזרח אירופה גרם לא פעם לכך שמי שהיו בתחתית הסולם בארץ הישנה , תפסו בארגונים החדשים מקום גבוה יותר בשל התקדמותם הכלכלית המהירה . בתקופה מאוחרת יותר , בעיקר בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובימים שלאחריה , החלו הלאנדסמנשפטים למלא תפקיד חשוב בפעילות פוליטית או פילנתרופית , שנועדה לסייע לאחים שנותרו באירופה . בה בעת הם גם סייעו בתרומות למפעל ההתיישבות היהודי בארץ–ישראל . חברי הלאנדסמנשפטים פעלו למען כלל החברה היהודית בכך שתמכו בהחזקתם של עיתונים יהודיים , מימנו רשתות חינוך יהודיות , מימנו הקמת בתי חולים ובתי הבראה , ויחד עם כך קיימו או יזמו מוסדות ומפעלים שהיו מיוחדים ליוצאי הקהילה המסוימת . כמה מהם המשיכו בפעילות קהילתית מסורתית ( קיומו של בית תפילה , החזקת חלקת קבורה נפרדת או קופת צדקה לעניים ולנזקקים . ( אחרים היו בעלי אופי מודרני : כתב עת מיוחד , ספרייה , מועדון חברים , וגם הוצאת ספר זיכרון לקהילת–האם בארץ המוצא . המפגש החברתי המיידי של אנשי הלאנדסמנשפט , שהיה אופייני לשנים הראשונות בארץ החדשה , התחלף בשנים מאוחרות יותר במגמה של עיצוב זיכרון קיבוצי משותף . ספר הזיכרון הקהילתי , בין שראה אור כבר לפני מלחמת העולם השנייה , בין שהופיע בשלושים השנים שלאחריה , היה למהגרים ולצאצאיהם למעין אנדרטה לעולם שנחתם . שיפור מצבם הכלכלי של המהגרים , התקדמותם החברתית וכן התאקלמותם בתרבות הסביבה ערערו את הקשרים המשפחתיים והקהילתיים . העקירה משכונות העוני בלב הערים אל הפרברים , תהליך שהתרחש בעוצמה רבה לאחר מלחמת העולם השנייה , החישה את מגמות הפירוק וההתרחקות , ועמעמה את זיכרון הזהות הלוקאלית , שהיה חי עדיין בקרב בני הדור הראשון להגירה . בית הכנסת הקהילתי , שהוקם בעשורים הראשונים של המאה ה , 20– ננטש או הפך לכנסייה ( כך בניו–יורק , פילדלפיה או בוסטון . ( בית הספר היהודי הישן נעזב ומהגרים מחלקי עולם אחרים – סינים , פורטוריקנים , שחורים מדרום ארצות הברית , התיישבו במקום . זיקות חברתיות אחרות , שאינן קשורות למוצא הלוקאלי , תפסו את מקום הלאנדסמנשפט , שנעלם כמעט לחלוטין מן המציאות החברתית . המפלגה הפוליטית והלאנדסמנשפט , שני טיפוסי יסוד של התארגנות חברתית יהודית פוסט–קורפורטיבית בעת החדשה , הגיעו גם לארץ–ישראל . על תולדות המפלגה הארצישראלית נכתבו לא מעט מחקרים , בראש ובראשונה בהקשר הרעיוני והפוליטי , והרבה פחות על טיבה החברתי . תופעת ארגוני המהגרים ' ) ארגון יוצאי ( ' ... בארץ–ישראל כמעט לא זכתה עד היום לתשומת לב מחקרית . משחק הגומלין בין שני הארגונים הללו , שהשפיע במשך למעלה ממאה שנה על דפוסי הפעילות החברתית היהודית בארצות ההגירה , עיצב במידה רבה גם את התרבות הפוליטית הישראלית . לקריאה נוספת : י' ברטל , "תגובות למודרנה במזרח אירופה : השכלה , אורתודוקסיה , לאומיות , " בתוך : ש' אלמוג , י' ריינהרץ , א' שפירא ( עורכים , ( ציונות ודת , ירושלים תשנ"ד , עמ' ; 32-21 ההגירה אל המדינות שמעבר לים גור אלרואי אחת התמורות החשובות והמרחיקות לכת בחיי העם היהודי , בין השליש הראשון של המאה ה19– לבין מלחמת העולם השנייה , היתה תופעת ההגירה מאירופה לארצות שמעבר לים . הגירת היהודים היתה חלק בלתי נפרד מהגירת המונים שהקיפה כ65– מיליון בני אדם , בהם כ4– מיליונים יהודים . שנות השיא של ההגירה היהודית היו השנים . 1914-1870 במרוצת 44 השנים האלה חצו קרוב ל 2 . 5– מיליוני יהודים גבולות בינלאומיים , ושמו פעמיהם אל המדינות הדמוקרטיות והליברליות שבמערב . כ2– מיליונים של מהגרים הגיעו לארצות הברית , והיתר התפזרו בין הארצות : אנגליה , ארגנטינה , קנדה , אוסטרליה , דרום אפריקה וארץ–ישראל . למרות האמור לעיל אין שנות ה70– של המאה ה19– מציינות התחלה או תופעה חדשה בתולדות ההגירה היהודית . כבר בשנות ה20– של אותה מאה החל לנוע גל הגירה המוני מאירופה לארצות הברית . מרבית המהגרים שהגיעו בראשית המאה ה19– לארצות הברית באו מגרמניה ומאירלנד . במהגרים מן הנסיכויות הגרמניות היו גם יהודים . בשנות ה70– של המאה ה19– נעשתה מזרח אירופה למקור ההגירה העיקרי . שיעורי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא