אברהם יצחק הכהן קוק

עמוד:93

שבת ביישוב היהודי . הוא אף דיבר על "מלחמת אחים . " בהספד על אנשי "השומר" הוא מדבר עליהם כעל אנשים שהם בחזקת מי שאינו חס על הקודש ולכן ראוי – לכאורה – שלא לעסוק בצורכי המת עבורם , כי ישראל היא אומה "קנאיתפ ונוקמת ... את אחיה לא תכיר" והחילונים הרי "ממיתים ... את נשמתה . " ומצד אחר – ואף זה באותו הספד , דבריו בזכות העולם הציוניהחילוני חוצים את כל הגבולות המוכרים בעולם האורתודוקסי . הוא כותב ש"הנפש של פושעי ישראל" בעידן המשיחי מתוקנת מנפשם של "שלומי אמוני ישראל . " הוא מזהה בחילוניות החלוצית הכשרה רוחנית גבוהה , שאינה מוכנה להסתפק בעולם הרוחני והנורמטיבי היבש המצוי באורתודוקסיה . בטריקת הדלת של נוטשי בית המדרש הגלותי ועלייתם כחלוצים חילוניים לארץ–ישראל מהדהד קולו של משיח . שבירת גדר המסורת הישנה חושפת ממדים נבואיים . "כשרון האמונה מפנה את מקומו לכשרון יותר נעלה ... שהוא כשרון הדעת . " אמנם המהלך נראה כלפי חוץ כתהליך של כפירה , היוצא , לכאורה , נגד המסורת היהודית ; אך לא כך הוא . המהלך מבטא "תבערת אש קודש רוממה ואידיאלית . " הרב קוק משווה את תנועת החילון הציוני לחוויות המיסטיות הנעלות ביותר ; "נשמות דתוהו" של האידיאליסטים רוצות "בסדר יפה וטוב , " וכדי להשיגו נדרשים להרוס את המבנים הצרים שבידינו . הנשמות האלה "גבוהות הן מנשמות דתיקון [ של היישוב הישן . " [ ביחס להשכלה הכללית ביטוייו הדיאלקטיים של הרב קוק מתונים יותר וניתן לשחזר מתוכם ביתר פשטות את המבנה ההרמוני שאליו הוא חותר . מצד אחד , הוא מעמיד את דרגת לימוד התורה – ובעיקר תורת הסוד – מעל להשכלה הכללית . הוא מזלזל במי שסבור שלימוד שפות זרות יש בו חשיבות . לדעתו , העמדת ההשכלה והתרבות רק על בסיס מדעי , קוסמולוגי פסיכולוגי וכד' משול ל"בניין ילדים ... בשעה שאינו יודע לבנות את החיים עצמם . " מצד אחר , הרב קוק היה מהתומכים של כינונו של בית הספר "תחכמוני , " שהיה הסנונית הראשונה בארץ–ישראל לחינוך דתי המשלב השכלה תורנית וכללית . הוא ראה חשיבות בכך שתלמידי חכמים יקבלו השכלה כדי שיוכלו לתרגם את תרבותם לשפת הדור , ויותר מכך : הוא מצטט את הגר"א האומר : "כל מה שיחסר לאדם מחוכמות העולם , נגד זה יחסר לו עשרת מונים מן התורה . " שילוב הניגודים נעשה על ידי הרב קוק בהבהרת הזיקה שבין חוכמת התורה לבין ההשכלה הכללית והמדרג המקצה לכל אחד ממרכיבי הדעת האלה את מקומו . המדרג הזה הוא אף המפתח להבנת הדגם ההרמוני בשאר כתביו . התורה הישראלית היא הגרעין והליבה של קיומה וחיוניותה של התרבות הכללית . הכול נובע מן הליבה הישראלית , וההתרחשות התרבותית אצל אומות העולם היא הוצאה של הפוטנציאל הישראלי מן הכוח אל הפועל . ממילא הפעילות המדעית מעצימה את הרוח היהודית ( כיוון שהיא חושפת את הגלום בה . ( אך , בד בבד , היכולת להיעזר בהשכלה הכללית מותנית בהבחנת המדרג בין המרכז לבין הפריפריה . מכאן יוצא ששיבת ישראל לארצם ולתרבותם היא אינטרס בינלאומי . אומות העולם נתונות ל'תחלואים' ו'רפיון רוח' כל אימת שישראל מנותקים ממקורותיהם הרוחניים , כיוון שאין ליבה שממנה האומות יכולות לינוק . ביטוי לדלדול רוחני זה נמצא בכפירתן הלא טבעית של אומות העולם . כעיקרון , המכלול נדחף אל האלוהות , ותעודת ישראל מכוונת "לשכלל את צורת המין האנושי" כולו . ואולם זו אפשרית רק עם שמירת המדרג וההבחנה בין ישראל לעמים . הרב קוק חתר להרמוניה החובקת את כלל התופעות וחייב גם תנועות היסטוריות , כציונות , שעמיתיו החרדים ראו בהן תופעות שליליות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא