נחמן סירקין

עמוד:91

השקפת עולמה המארקסיסטית . אם למרות התהפוכות האלה , הנדודים הגיאוגרפיים והמפלגתיים , הוכר סירקין – כמשה הס לפניו – כאחד מאבות הציונות הסוציאליסטית ונערץ על מנהיגי תנועת העבודה הארצישראלית , בייחוד ברל כצנלסון , יותר מכל אדם אחר – הרי זה משום עיקשותו לדבוק ברעיון יסוד אחד שאותו הביע כבר בחיבורו המוקדם "השאלה היהודית ומדינת היהודים הסוציאליסטית" ( שהופיע תחילה בגרמנית ב ( 1898– ולא נטש אותו מעולם . זה היה הרעיון שאם היעד הציוני – מדינת היהודים – יתגשם אי פעם ובאיזשהו מקום תחת השמש , ייעשה הדבר בכוחה של תנועת הפועלים , על ידי אנשים חסרי קניין הנושאים איתם שאיפה לתמורה חברתית כוללת ומונעים לא בידי ההכרח העיוור או המקרה אלא בידי בחירה מתוך אמונה באידיאלים מוסריים . אף על פי שניתן לכנות גם את הסוציאליזם שלו וגם את הציונות שלו "אוטופיים" ( והוא עצמו כינה אותם בשם התואר הזה , ( היה סירקין שקוד כל ימיו להוכיח כי מימוש שני האידיאלים השונים האלה – חידוש מדינת היהודים וכינונה של חברה סוציאליסטית – אף שאינו הכרחי , הוא עם זה אפשרי בהחלט , וכן כי מה "שאצל עמים אחרים הוא אוטופיה ואפשרות לוגית בלבד אצל עם ישראל הוא כורח קיומי . " ניתן לומר שהעניין הרב וכן גם הידע והבקיאות שרכש בפילוסופיה , בסוציולוגיה ובכלכלה נועדו , עוד מגיל צעיר , לא רק לספק את סקרנותו האינטלקטואלית שלא ידעה גבול , אלא גם לשרת את עיקר האמונה הזה שליווה אותו מימי נעוריו . בצד השפעתם של הוגי המאה ה18– כרוסו , הרדר וקאנט , השפיעו על סירקין במידה מכרעת הוגי התנועה הנארודניקית הרוסית , לאברוב ומיכאילובסקי , ומושגי היסוד של הסוציאליזם הקדם–מארקסיסטי ולאחר מכן האנטי–מארקסיסטי שלהם . בעקבותיהם סבר גם סירקין כי ניתן להוכיח את ה 9 דמה המדעית של האנושות ולהורות שכל תגלית משמשת בסיס לתגליות חדשות . כל דור יכול לפתח את רמת הידע המדעי ( של הטבע ) ואת רמת המיומנות שלו מן הרמה שאליה הגיע הדור הקודם , וכאן הערובה להתקדמות הולכת ונמשכת . לעומת זאת , אי אפשר להוכיח את קיומה של ה 9 דמה המוסרית של האדם , שבה – ורק בה – תלוי מימושם של אידיאלים חברתיים נעלים . מבחינה אובייקטיבית קיומה מוטל בספק תמיד , שהרי ניתן בהחלט לטעון כי "בחיים החברתיים , כמו בחיים הבינלאומיים , אין לאתיקה כוח כל עיקר . " ואף על פי כן ניתן להאמין בה , שכן תורותיהם של אישים בודדים כמו משה , ישו או קונפוציוס , שניסחו כללי מוסר ואמיתות מוסריות שעמדו בניגוד גמור להשקפת העולם ששלטה בימיהם , נקלטו במהלך ההיסטוריה בתודעת ההמונים ונהפכו לחלק מן המוסכמות . שום איש מודרני בר דעת אינו מציע , למשל , את חידושו של מוסד העבדות . האדם בכלל – לרבות ההמונים – אינו מונע אך ורק בידי אינטרסים חומריים , אלא גם בידי מטרות "חזוניות , " אידיאליות . ולפיכך , מימושן של תורות הנראות בעיני מי שאמון על דטרמיניזם כתורות אוטופיות אינו בלתי אפשרי מבחינה לוגית . אך מי שמאמין ורוצה במימוש התורות האלה חייב להתאים את עצמו לאופנים המיוחדים שבהם ספגו עמים שונים את האידיאלים ( של חירות ושוויון , למשל ) שהם , כשהם לעצמם , אידיאלים אוניברסליים . באופן הזה יישב סירקין את אמונתו בייחודם של עמים ובמשקלם של תמורות ותהליכים היסטוריים עם ראייתו את האידיאלים המוסריים הבסיסיים ככלל–אנושיים במהותם וכבלתי מותנים בנסיבות היסטוריות משתנות . את המצב היהודי בזמנו ( ברבע הראשון של המאה ה ( 20– ראה סירקין ראייה פסימית ביותר . היהודים נדחקים בכל מקום לשולי הכלכלה הלאומית , וכשצומח מעמד בינוני מקומי גואה השנאה כלפיהם והם נאלצים שוב ושוב להגר ממקום למקום . עכשיו , כשמלחמת המעמדות מגיעה לשיאה , נעשית השנאה נחמן סירקין שקד כל ימיו להוכיח כי שני האידיאלים השונים – חידוש מדינת היהודים וכינונה של חברה סוציאליסטית – כרוכים זה בזה במימושם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא