ליאו בק

עמוד:62

ולהתיישבות בספר . משלא נענתה קריאתו זו , הוא פנה אל הציבור שבתוכו עדיין נשמע קולו – אל בני המושבים – וקרא להם לעבור ולחיות בקרב העולים כדי להדריך אותם בחייהם החדשים . בכך עשה בן–גוריון תפנית נוספת בהשקפת עולמו – הוא עבר ממעמד לעם , מן הציונות אל העם היהודי הלא ציוני ואל העולים מארצות האיסלאם והנוער החלוצי בגולה ובישראל , שהציונות המזרח אירופית לא דיברה אליהם עוד או שהיתה זרה להם מלכתחילה . באורח מוזר , האופייני לו , הוא מצא מכנה משותף בין הנוער הישראלי ובין העולים מארצות האיסלאם – בחזון המשיחי השאוב מן התנ"ך והארוג בהוויה היהודית הממלכתית החדשה בארץ–ישראל . לדעה זו הגיע בעקבות מלחמת סיני ב , 1956– כנראה לנוכח המבחן שבו עמדו העולים החדשים . ואולם הדבר לא היה חדש אצלו . ארבעים שנה קודם לכן , בעקבות הצהרת בלפור , הצהיר כי נפתח עידן הגאולה הלאומית לעם ישראל . הרעיון המשיחי שלו היה חף מכל זיקה דתית , אך הוא שקישר , לדעתו , בין ראשוני ההוגים של הציונות הדתית לבין חלוצי העלייה השנייה . כך נוצרה אצלו נוסחה חדשה של הריאליזם האוטופי – הממלכתיות כריאליזם והמשיחיות כאוטופיה , כמובן בדגש של הריאליזם . על כן היתה הממלכתיות השלב העליון והמכליל מכולם בהתפתחות הגותו הלאומית . היו בה הקווים האוטופיים של החברה היהודית–העברית החדשה , הבנויה על אתוס העבודה ועל אושיות הצדק החברתי ; היה בה סדר ציבורי יהודי אחר , הנשען על משפט המדינה ; היתה בה הכרה בעליונותו של העניין הלאומי בניגוד לאינטרס הקהילתי או העדתי ; היה בה העילוי של האליטות המשרתות – החלוצית , המדעית והצבאית – שהיו אמורות להנהיג את החברה באמצעות הדוגמה האישית . בן–גוריון הלך לעולמו בשנת , 1973 בזמן מלחמת יום הכיפורים , כאשר היתה המדינה , שהוא עמד בראש מייסדיה , נתונה במבחנה הקיומי העליון , ואם היא יצאה ממנו – אמנם פגועה ומצולקת – וידה על העליונה , הרי ההישג הזה קשור גם בבן–גוריון , האדריכל ההוגה שלה . וגם כיום , בסערת הימים , תרומתו לממלכתיות הישראלית עומדת בעינה , והיא זקוקה לאתוס ריאליסטי–אוטופי חדש , שיגדיר במפורש את המעמד של הלאום , הדת והאזרחות במדינת ישראל . לקריאה נוספת : אבינרי , שלמה , ( עורך , ( דוד בן–גוריון דמותו של מנהיג תנועת פועלים , תל–אביב : עם עובד , תשמ"ח . 1988 – אהרונסון , שלמה , דוד בן–גוריון מנהיג הרנסנס ששקע , קריית שדהבוקר : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן–גוריון בנגב , . 1999 אוחנה , דוד , משיחיות וממלכתיות : בן–גוריון והאינטלקטואלים בין חזון מדיני לתאולוגיה פוליטית , קריית שדה–בוקר : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן–גוריון בנגב , תשס"ד . 2003 – בן–גוריון ד' ורוטנשטרייך נ , ' "לבירורה של הסוגיה : חליפת מכתבים בין דוד בן–גוריון ונתן רוטנשטרייך , " בתוך : חזות : קבצים לדבריעיון בשאלות הציונות , האומה והמדינה , חוברת ג , תמוז–תשי"ז , עמודים . 29-16 בראלי , מאיר , להבין את בן גוריון , תל–אביב : ידיעות אחרונות / עידנים , תשמ"ו . 1986 – גורני , יוסף , אחדות העבודה : 1930-1919 היסודות הרעיוניים והשיטה המדינית , תל–אביב : הקיבוץ המאוחד , תשל"ג . 1973 – גורני , יוסף , החיפוש אחר הזהות הלאומית : מקומה של מדינת ישראל במחשבה הציבורית בשנים , 1987-1945 תל–אביב : עם עובד / אופקים , תש"ן . 1990 – יד טבנקין : ימי עיון בפרשיות היסטוריות ובעיות יסוד , חוברת צ , ' " בן גוריון והקיבוץ : דברים בכנס במלאת 20 שנה לפטירתו , " רמת–אפעל : יד טבנקין , . 1995 ליאו בק פול מנדס–פלור ליאו בק ( 1956-1873 ) היה רב בגרמניה , פילוסוף של הדת וממנהיגיה של התנועה העולמית ליהדות מתקדמת . הוא היה בנו של רב העיר ליסה שבפוזן ( אז בפרוסיה המזרחית , היום בפולין . ( הוא למד באוניברסיטאות גרמניות שונות ואת הדיסרטציה שלו על שפינוזה כתב בשנת 1895 בפיקוחו של וילהלם דילתיי . לאחר שנים אחדות הוסמך לרבנות בבית המדרש הליברלי לרבנים של ברלין . תחילה כיהן ברבנות באופלן שבשלזיה העילית ובדיסלדורף . ב1912– חזר לברלין ומילא תפקיד של רב ומרצה בבית המדרש הליברלי לרבנים . במרוצת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב צבאי גם בחזית המערב וגם בחזית המזרח . אחרי המלחמה נבחר לכהונת היושב ראש של אגודת הרבנים של גרמניה ( 1922 ) ונשיא מסדר "בני ברית" של גרמניה , אבל את מעמדו האגדי כמנהיג הקהילה היהודית בגרמניה רכש בימים האפלים של המשטר הנאצי . עם עליית היטלר לשלטון הוקמה ועדה מרכזת קטנה ") הרייכסוורטררונג דר יודן אין דויטשלנד (" לייצוגם של יהודי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא