|
|
עמוד:411
במקצת מקומות נוהגים לומר כאן [או לאחר ההבדלה או רק מאוחר יותר, בבית] לקט של פסוקי מקרא שיש בהם דברי ברכה, הצלחה ושלום. ראשיתם במילים ”ויתן לך האלהים מטל השמים“ [בראשית כז, כח]. טכס ההבדלה בבית הכנסת נוהגים לקיים את סדר ההבדלה גם בבית הכנסת. לפני המבדיל מובאים נר קלוע כשהוא דולק, כלי ובו בשמים וגביע מלא יין. המבדיל מגביה את הגביע ביד ימינו ואומר: הנה אל ישועתי, אבטח ולא אפחד, ישעיה יב, ב-ג עמידה כי עזי וזמרת יה יהוה, ויהי לי לישועה. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. ליהוה הישועה, על עמך ברכתך סלה. תהלים ג, ט יהוה צבאות עמנו, משגב לנו אלהי יעקב סלה. תהלים מו, יב יהוה צבאות, אשרי אדם בטח בך. תהלים פד, יג יהוה הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו. תהלים כ, י ∞ עזי וזמרת יה ה': ה' הוא הנותן לי עוז ולו אני מזמר. ה' צבאות: אלהי צבא השמים וצבא הארץ, היקום כולו. משגב: מחסה ומגן. "ויתן לך האלהים מטל השמים": אמירת לקט הפסוקים ידועה רק מספרות ימי הביניים, והיא באה לתרום לתחושת הבטחון והתקוה לקראת השבוע החדש. אך נחלקו המנהגים בשאלת זמן אמירתם של הפסוקים, מספרם וסדרם. טכס ההבדלה בבית הכנסת: ההבדלה, ההבחנה וההפרדה, בין קודש לחול כבר צוינה בתפילת העמידה [לעיל, עמ' 393], אך היא זוכה גם לטכס המיוחד לה. הטכס מציין באופן בולט את סיום השבת ואת המעבר אל ימות החול, והוא מקביל על דרך הניגוד אל הקידוש, הנאמר בליל שבת. לטכס ההבדלה כמה חלקים: [א] מבוא המורכב מפסוקי מקרא העוסקים בעיקר בבקשת ישועה; [ב] ברכות על היין, הבשמים ואור הנר; [ג] ברכת "המבדיל בין קודש לחול". כדי לזכור את סדר הברכות נקבע להן כסימן האקרוסטיכון יבנ"ה [=יין, בשמים, נר, הבדלה]. טכס ההבדלה מוכר בכללו כבר לתנאים, אך פסוקי המבוא צורפו אליו רק בימי הביניים.
|
|