|
|
עמוד:283
בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר יהוה, מעתה ועד עולם. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל: תהלים כב, ד וקרא זה אל זה ואמר: ישעיה ו, ג קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות, מלא כל הארץ כבודו. ומקבלין דין מן דין ואמרין: תרגום יונתן לישעיה, שם קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה, קדיש על ארעא עובד גבורתה, קדיש לעלם ולעלמי עלמיא, יהוה צבאות, מליא כל ארעא זיו יקרה. ותשאני רוח, ואשמע אחרי קול רעש גדול. יחזקאל ג, יב ברוך כבוד יהוה ממקומו. ונטלתני רוחא, ושמעית בתרי קל זיע סגיא דמשבחין ואמרין, תרגום יונתן ליחזקאל, שם בריך יקרא דיהוה מאתר בית שכינתה. יושב תהלות ישראל: מי שישראל מהללים אותו. זה אל זה: השרפים שבהיכל השמיימי. צבאות: אלהי צבא השמים וצבא הארץ, היקום כולו. קול רעש גדול: קול החיות והאופנים שבמרכבת האל. ואתה קדוש וכו': כאן מתחילה אמירת פסוקי הקדושה [עליה ראה עמ' 190] בלוויית תרגום שלהם לארמית וכמה משפטי קישור. אין בידינו הסבר מספק לאמירת פסוקים אלה בתוך תפילת "ובא לציון". קדושה זו קרויה במקורות "קדושה דסידרא", היינו הקדושה הנאמרת במסגרת דרשה. ומקבלין דין וכו': זה התרגום הארמי, המיוחס לתנא יונתן בן עוזיאל, לפסוק שמספר ישעיהו. התרגום איננו מילולי והוא מרחיב את דברי הנביא, כשהוא מקנה לכל אחת משלוש המילים "קדוש" משמעות שונה. בתרגום חוזר לעברית אלו הם דברי התרגום: "ומקבלים [המלאכים רשות] זה מזה, ואומרים: קדוש בשמי מרום העליון בית שכינתו, קדוש על הארץ מעשה גבורתו, קדוש לעולם ולעולמי עולמים, ה' צבאות, מלאה כל הארץ זיו כבודו". ונטלתני רוחא וכו': וזה פירוש הדברים בתרגום חוזר לעברית: "ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רטט גדול שמשבחים ואומרים: ברוך כבוד ה' ממקום בית שכינתו".
|
|