|
|
עמוד:209
בשבת ראש חודש אומרים גם מזמור זה: ברכי נפשי את יהוה, יהוה אלהי גדלת מאד, הוד והדר לבשת: תהלים קד עטה אור כשלמה, נוטה שמים כיריעה: המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו, המהלך על כנפי רוח: עשה מלאכיו רוחות, משרתיו אש להט: יסד ארץ על מכוניה, בל תמוט עולם ועד: תהום כלבוש כסיתו, על הרים יעמדו מים: מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך יחפזון: יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם: גבול שמת בל יעברון, בל ישבון לכסות הארץ: המשלח מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון: ישקו כל חיתו שדי, ישברו פראים צמאם: עליהם עוף השמים ישכון, מבין עפאים יתנו קול: משקה הרים מעליותיו, מפרי מעשיך תשבע הארץ: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם, להוציא לחם מן הארץ: ∞ עטה... כשלמה: מתכסה כמו בבגד, בשמלה. נוטה: פורש, מותח. המקרה במים עליותיו: עושה תקרה של מים מעל השמים, הם "המים אשר מעל לרקיע" [בראשית א, ז]. שם עבים רכובו: העננים הם מרכבתו. עשה מלאכיו רוחות: הרוחות הן שליחי האל. מכוניה: על בסיסה. תהום כלבוש כסיתו: המים [הקרויים כאן "תהום"] מכסים את הארץ כלבוש. מן גערתך וכו': היקוות המים אל מקום אחד [בראשית א, ט] מתוארת כתגובת המים על דברים קשים ששמעו מפי ה'. המשלח מעינים בנחלים: מכוון את דרך המים לזרום באפיק הנחלים. חיתו שדי: חיות השדה. פראים: חמורי הבר. עליהם: על מי הנחלים. עפאים: עלי האילנות וענפיהם. מעליותיו: מן המים העליונים שמעל השמים, הגשם. ועשב לעבדת האדם: עשב למאכל הבהמות שהאדם משתמש בהן לעבודתו. ברכי נפשי: מזמור זה נאמר בראשי חודשים מאז ימי הביניים. המזמור עוסק בבריאת העולם ובבריאה המתנהלת בהשגחתו המופלאה של ה', ואף מזכיר מפורשות את בריאת הירח ["עשה ירח למועדים"] - נושא הקשור קשר הדוק לעניין ראש החודש.
|
|