|
|
עמוד:200
פה להם ולא ידברו, עינים להם ולא יראו: אזנים להם ולא ישמעו, אף להם ולא יריחון: ידיהם ולא ימישון, רגליהם ולא יהלכו, לא יהגו בגרונם: כמוהם יהיו עשיהם, כל אשר בטח בהם: חזן ישראל בטח ביהוה, עזרם ומגנם הוא: בית אהרן בטחו ביהוה, עזרם ומגנם הוא: יראי יהוה בטחו ביהוה, עזרם ומגנם הוא: יהוה זכרנו יברך, יברך את בית ישראל, יברך את בית אהרן: תהלים קטו, יב-יח יברך יראי יהוה, הקטנים עם הגדלים: יסף יהוה עליכם, עליכם ועל בניכם: ברוכים אתם ליהוה, עשה שמים וארץ: חזן השמים שמים ליהוה, והארץ נתן לבני אדם: לא המתים יהללו יה, ולא כל ירדי דומה: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה: בשבת ראש חודש מדלגים על הקטע הבא: אהבתי כי ישמע יהוה, את קולי תחנוני: תהלים קטז, א-יא כי הטה אזנו לי, ובימי אקרא: אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני, צרה ויגון אמצא: ובשם יהוה אקרא, אנה יהוה מלטה נפשי: חנון יהוה וצדיק, ואלהינו מרחם: בית אהרן: הכהנים. ∞ זכרנו: אשר זכר אותנו [והושיענו]. יסף... עליכם: ירבה אתכם. ירדי דומה: שוכני שאול, המתים. ∞ אהבתי: נעם לי מאוד, שמחתי. ובימי: ובכל ימי חיי. אפפוני חבלי מות: סבבו אותי יסורים הגורמים מיתה. מצרי שאול: סבל ומצוקה המורידים את האדם אל השאול.
|
|