|
|
עמוד:197
במדבר ו, כד-כו כאמור: יברכך יהוה וישמרך [ועונים: כן יהי רצון]. יאר יהוה פניו אליך ויחנ] jכן יהי רצון]. ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום [כן יהי רצון]. [ז] ברכת השלום שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים, עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו, יהוה אלהינו, תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך. בשבת שובה אומר הקהל ואחר כך החזן: בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וגזרות טובות, ישועות ונחמות, נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום. ברוך אתה יהוה, המברך את עמו ישראל בשלום. בשבת ראש חודש ובשבת חנוכה אומרים כאן את ההלל. בשאר השבתות ממשיך החזן באמירת הקדיש השלם, להלן עמ' μ∞2. אדיר במרום וכו': יסוד הבקשה הזו בתקופת האמוראים [תלמוד בבלי, ברכות נה ע"ב]. במקורה היא נאמרה בזמן ברכת כהנים בידי מי שראה חלום ולא ידע את פירושו. בתפקידה הנוכחי היא הבעת התקוה שברכת הכהנים, אשר נסתיימה במילים "וישם לך שלום", אכן תתממש.
|
|