|
|
עמוד:171
תתברך לנצח, צורנו מלכנו וגואלנו, בורא קדושים, ישתבח שמך לעד, מלכנו, יוצר משרתים, ואשר משרתיו כלם עומדים ברום עולם, ומשמיעים ביראה יחד בקול דברי אלהים חיים ומלך עולם. חזן כלם אהובים, כלם ברורים, כלם גבורים, כלם קדושים, וכלם עושים באימה וביראה רצון קונם. וכלם פותחים את פיהם בקדשה ובטהרה, בשירה ובזמרה, ומברכין ומשבחין ומפארין, ומעריצין ומקדישין וממליכין, את שם האל, המלך הגדול, הגבור והנורא, קדוש הוא. חזןוכלם מקבלים עליהם על מלכות שמים זה מזה, ונותנים באהבה רשות זה לזה, להקדיש ליוצרם בנחת רוח, בשפה ברורה ובנעימה, קדושים: כינוי למלאכים. משרתים: המלאכים. ברום עולם: בשמים ממעל. ברורים: ברים, טהורים. מקבלים... רשות זה לזה: מכבדים זה את זה בזכות להיות הראשון שיקבל עול מלכות שמים. בנחת רוח: בעונג. בשפה ברורה ובנעימה: בשפה צחה ובקול נעים. בה גם דברי התהילה שהם אומרים יום יום לבוראם. הקדושה נאמרה בתוך ברכה זו בארץ ישראל רק ביום השבת, אך בבבל היא הועברה גם אל התפילה היומיומית, וכך נתקבל בכל מקום. בנוסחה של הקדושה נותר שריד לפיוט אלפביתי קדום ["אהובים, ברורים, גיבורים"] והיא משופעת בחזרות המעצימות את חגיגיות המעמד.
|
|