|
|
עמוד:121
תניא. רבי נתן אומר: כשהוא שוחק אומר: הדק היטב, היטב הדק, מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשרה, לשליש ולרביע לא שמענו. אמר רבי יהודה: זה הכלל: אם כמדתה כשרה לחצאין, ואם חסר אחת מכל סמניה, חיב מיתה. תניא. בר קפרא אומר: אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין. ועוד תני בר קפרא: אלו היה נותן בה קורטוב של דבש, אין אדם יכול לעמד מפני ריחה. ולמה אין מערבין בה דבש, מפני שהתורה אמרה: כי כל שאר ויקרא ב, יא וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה: יהוה צבאות עמנו, משגב לנו אלהי יעקב סלה: [שלוש פעמים] תהלים מו, ח יהוה צבאות, אשרי אדם בטח בך: [שלוש פעמים] תהלים פד, יג יהוה הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו: [שלוש פעמים] תהלים כ, י אתה סתר לי, מצר תצרני, רני פלט תסובבני סלה: תהלים לב, ז וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם, מלאכי ג, ד כימי עולם וכשנים קדמניות: סדר המערכה תלמוד בבלי אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואלבא דאבא שאול: יומא לג ע"א מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטרת, ומערכה שניה של קטרת קודמת תניא: [מסורת תנאית שנויה], ששנו אותה. כשהוא שוחק: כשהכהן כותש את הקטורת. הקול יפה לבשמים: הכתישה הקצובה [בעקבות אמירה קצובה] מביאה לתוצאות טובות יותר. פטמה לחצאין: ערבב רק את חצי הכמויות הנזכרות בהכנת הקטורת. לא שמענו: לא נמסרה לנו ההלכה בעניין זה [בדבר מי שערבב רק שליש או רבע מן הכמויות]. כמדתה: תוך שמירת היחס הנכון בין מרכיבי הקטורת. באה של שירים לחצאין: סך שאריות הקטורת השנתיות הצטברו במשך שישים או שבעים שנה למחצית הכמות השנתית. קורטוב: מידה קטנה ביותר, שמץ. לעמוד מפני ריחה: אין אדם יכול להריח את ריח הקטורת בשל עוצמתו. שאר: בצק חמוץ המתסיס את העיסה וגורם לה לתפוח. ∞ סתר: מחסה. מצר תצרני: מאויב תשמרני. רני פלט: רינה של מי שזכה להצלה. וערבה: תהיה עריבה, רצויה. כימי עולם: כימי קדם. ∞ אביי: חכם יהודי בבבל במאה הרביעית. מסדר סדר המערכה: מונה את סדר העבודות בבית המקדש. משמא דגמרא ואלבא דאבא שאול: על פי המסורת שנלמדה ולפי דעתו של התנא אבא שאול. מערכה גדולה: עריכת ערימה גדולה של עצים על גבי המזבח לשרפת הקרבנות. מערכה שניה של קטרת: עריכת ערימה שנייה של עצים על גבי המזבח, שממנה היו מביאים גחלים להקטיר את הקטורת.
|
|