|
|
עמוד:100
נוהגים לשיר ”אדון עולם“ או ”יגדל“. אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא. לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא. ואחרי ככלות הכל, לבדו ימלך נורא. והוא היה והוא הוה, והוא יהיה בתפארה. והוא אחד ואין שני, להמשיל לו להחבירה. בלי ראשית בלי תכלית, ולו העז והמשרה. והוא אלי וחי גאלי, וצור חבלי בעת צרה. והוא נסי ומנוס לי, מנת כוסי ביום אקרא. בידו אפקיד רוחי, בעת אישן ואעירה. ועם רוחי גויתי, יהוה לי ולא אירא. יגדל אלהים חי וישתבח, נמצא ואין עת אל מציאותו. אחד ואין יחיד כיחודו, נעלם וגם אין סוף לאחדותו. אין לו דמות הגוף ואינו גוף, לא נערך אליו קדשתו. קדמון לכל דבר אשר נברא, ראשון ואין ראשית לראשיתו. הנו אדון עולם, וכל נוצר יורה גדלתו ומלכותו. שפע נבואתו נתנו אל אנשי סגלתו ותפארתו. לא קם בישראל כמשה עוד, נביא ומביט את תמונתו. תורת אמת נתן לעמו אל, על יד נביאו נאמן ביתו. לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו. צופה ויודע סתרינו, מביט לסוף דבר בקדמתו. גומל לאיש חסד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעתו. ישלח לקץ ימין משיחנו, לפדות מחכי קץ ישועתו. מתים יחיה אל ברב חסדו, ברוך עדי עד שם תהלתו. אדון עולם/יגדל: לביאור ולדיון בשני פיוטים אלה ראה עמ' 106-107.
|
|