ספירת העומר

עמוד:90

ספירת העומר לשם יחוד קדשא בריך הוא תרגום: לשם יחוד הקדוש ברוך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, ליחד ושכינתו, ביראה ובאהבה, לייחד את שם י"ה בו"ה ביחודא שלים שם י“ה ב[שם] ו“ה בייחוד שלם בשם כל ישראל. בשם כל ישראל. הנני מוכן ומזמן לקים מצות עשה של ספירת העמר, כמו שכתוב בתורה: וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר ויקרא כג, טו-טז התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום, והקרבתם מנחה חדשה ליהוה. ויהי נעם תהלים צ, יז אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ברכת ספירת העומר חזן ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העמר. [אמן] ∞ מצות עשה: מצוה הדורשת ממקיימיה לעשות פעולה כלשהי [בניגוד למצוות "לא תעשה", הדורשת הימנעות מפעולה, כגון אי הבערת אש בשבת]. ממחרת השבת: חז"ל פירשו ביטוי זה כמוסב על ט"ז בניסן, היום שלאחר החג הראשון של פסח. שבתות תמימת: שבועות שלמים. מנחה חדשה: מתבואת החיטה החדשה, שטרם הקריבו ממנה. נעם: טוב. ומעשה ידינו וכו': עשה שמלאכתנו ["מעשה ידינו"] תתקיים עבורנו ["כוננה עלינו"] ונזכה לאכול מפרי עמלנו בחיינו. לשם יחוד וכו': נוסחה הנאמרת לפני ברכה על קיום מצוה. נוסחה זו נולדה בחוגו של האר"י ויסודה בתורת הקבלה. לפי תורה זו יש בכוחה של כל מצוה שעושה האדם מתוך כוונה אמיתית להשפיע על מערכת הקשרים שבין הכוחות המרכיבים את עולם האלהות, ולהביא לאיחודם. בנוסחה זו מדובר מפורשות באיחודן של שתי מהויות, המכונות "קודשא בריך הוא" [= הקדוש ברוך הוא] ו"שכינתיה" [=שכינתו]. כיוון שהיו פוסקים שהתנגדו לאמירת נוסחה זו, ישנם מנהגים רבים שבהם היא אינה נאמרת. הנני מוכן ומזמן וכו': נוסחת–המשך לנוסחת "לשם יחוד", הנאמרת ברוח תורת הקבלה קודם לברכה על קיום מצוה. בנוסחה זו נזכרת באופן מפורש המצוה שעומדים לקיים, ובמקרה שלנו אף מובא ציטוט הפסוקים המקראיים המשמשים לה יסוד.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא