|
|
עמוד:73
השם נפשנו בחיים, ולא נתן למוט רגלנו. המדריכנו על במות אויבינו, וירם קרננו על כל שונאינו. העושה לנו נסים ונקמה בפרעה, אותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים, ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם. חזן המעביר בניו בין גזרי ים סוף, את רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע. וראו בניו גבורתו, שבחו והודו לשמו, ומלכותו ברצון קבלו עליהם, משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כלם: קהל וחזןמי כמכה באלם יהוה שמות טו, יא מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא. קהל וחזןמלכותך ראו בניך, בוקע ים לפני משה. "זה אלי" ענו, ואמרו: יהוה ימלך לעלם ועד. שמות טו, יח חזןונאמר: כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו. ירמיה לא, י ברוך אתה יהוה, גאל ישראל. השם נפשנו וכו': ה' שם אותנו בין האנשים החיים ואינו נותן לנו למעוד ולהיכשל [בעקבות תהלים סו, ט]. המדריכנו וכו': עושה שנדרוך על מקומותיהם הגבוהים של אויבינו [על פי דברים לג, כט], היינו:היינו:היינו:היינו:היינו: נותן לנו שלטון עליהם. בני חם: המצרים. בעברתו: בזעמו. גזרי: קרעי. ענו: שוררו. נורא תהלת: השומע את תהילתו מתמלא בייראתו. זה אלי: כאמור בשירת הים [שמות טו, ב[: "זה אלי ואנוהו".
|
|