|
|
עמוד:72
הפרשה השלישית של קריאת שמע, פרשת ציצית ויאמר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת במדבר טו, לז-מא אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם, ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, והייתם קדשים לאלהיכם: אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני יהוה אלהיכם: [אמת]. המתפלל מצרף אל סוף קריאת שמע את המילה ”אמת“ שבתחילת הברכה הבאה, ממתין עד שהחזן מכריז בקול רם: ”ה’ אלהיכם אמת“, וממשיך באמירת הברכה הבאה החל ב“ואמונה כל זאת“. ברכת ”אמת ואמונה“ הברכה הראשונה לאחר קריאת שמע אמת ואמונה כל זאת וקים עלינו, כי הוא יהוה אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו. הפודנו מיד מלכים, מלכנו הגואלנו מכף כל העריצים, האל הנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. העושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר. ∞ ציצת: חז"ל ביארו את המילה כמדברת בצרור של ארבעה חוטים שכופלים אותם ומחברים אל נקב המצוי בפינות הבגד. כנפי::::: קצות. ונתנו וכו'::::: את חוטי הציצית נהגו לכרוך יחדיו בחוט צמר הצבוע בצבע שהופק מחלזון מיוחד [שזהותו כבר איננה ברורה]. תתורו::::: תחפשו ותבקשו [מה שהלב והעין חומדים]. ∞ וקים: קבוע ותקף. מלכים: כגון פרעה, הנזכר בהמשך, או מלכי עבר הירדן, סיחון ועוג. הנפרע לנו: נוקם למעננו. ברכת "אמת ואמונה": ברכה זו מקבילה בענייניה ובמיבנה לברכת "אמת ויציב" הנאמרת אחרי קריאת שמע של שחרית: תחילה מאשר המתפלל שהוא מקבל על עצמו את כל שנאמר בקריאת שמע, ולאחר מכן הוא מודה על גאולת מצרים [וראה עמ' 177].
|
|