|
|
עמוד:56
ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו, קראים אל יהוה והוא יענם: בעמוד ענן ידבר אליהם, שמרו עדתיו וחק נתן למו: חזן יהוה אלהינו אתה עניתם, אל נשא היית להם, ונקם על עלילותם: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש יהוה אלהינו: עמידה מזמור לדוד. הבו ליהוה בני אלים, הבו ליהוה כבוד ועז: תהלים כט הבו ליהוה כבוד שמו, השתחוו ליהוה בהדרת קדש: קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים, יהוה על מים רבים: קול יהוה בכח, קול יהוה בהדר: קול יהוה שבר ארזים, וישבר יהוה את ארזי הלבנון: וירקידם כמו עגל, לבנון ושריון כמו בן ראמים: קול יהוה חצב להבות אש: קול יהוה יחיל מדבר, יחיל יהוה מדבר קדש: עז מלך: המלך העז, החזק. כוננת מישרים: ביססת וקבעת סדרים מתוקנים וישרים. להדם רגליו: כינוי לבית המקדש [או לארון הברית]. בקראי שמו: בין המתפללים לפניו. עדתיו: מצוותיו. למו: להם. נשא: סולח. עלילותם: מעשיהם הרעים. ∞ הבו לה': שבחו את ה' [על כבודו ועזו]. בני אלים: הפמליה השמיימית. שריון: הר חרמון [דברים ג, ט]. חצב: מבקיע בכוח מן הסלעים. יחיל: ירעיד. מזמור לדוד: מזמור זה — שאינו שייך לקבוצת המזמורים צב-צט המרכיבה את עיקר קבלת שבת — עוסק בהתגלות ה' המביאה את הטבע כולו ליראה ורעד. סיום המזמור מבטיח מתנה כפולה של ה' לעמו: עוז ועוצמה מכאן ושלום ושלוה מכאן. קשרו של המזמור אל תפילת השבת מודגש כבר בתלמוד הירושלמי [ברכות ד, ג [ה ע"א[], הקובע כי שבע ברכות העמידה של שבת [ראה עמ' 76] הן כנגד שבע הפעמים שבהן נזכרת המילה "קול" במזמורנו.
|
|