|
|
עמוד:10
הגרמנית החדשה במערב גרמניה ( דאז ) החרתה החזיקה , ובחרה , בשנת , 1949 באותם ערכים , וכמוה עשתה , בשנת , 1992 גם החברה החדשה שנתכוננה בדרום אפריקה לאחר ביטול משטר האפרטהייד . בכל אחד מהמקרים הללו , הערכים היסודיים שנבחרו נקבעו כאבני היסוד בחוקתה החדשה של המדינה הנדונה ובהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם של ארגון האומות המאוחדות . בכל אחד מהמקרים הללו , הבחירה הקבוצתית בערכי היסוד המוצהרים ביטאה הבשלה של תהליכים חברתיים טרנספורמטיביים , שכללו אירועים דרמטיים - ואף טראומטיים - בחיי הקולקטיב . בכל אחד מהמקרים ביטאה הבחירה הערכית התמודדות חברתית מודעת עם הזהות הקבוצתית ועם משמעות העבר המשותף . היא סיכמה תהליכים של הסקת מסקנות , הפקת לקחים , קבלת אחריות והחלטה חגיגית לשנות , לתקן , לאמץ כיוון חדש ולשאוף לערכים הנתפסים בנעלים ואשר לא התממשו די צורכם בעבר . כינון החוקה ( או ההכרזה ) היווה בכל אחד מן המקרים הללו תפירת לבוש משפטי למעשה הסמלי של הכרזה על הזהות החדשה והבעת מחויבות מלאה כלפיה . המשפט היה הכלי לביטוי המהפך הערכי , הסדרתו , הנצחתו רפריטתו למשמעויות קונקרטיות וישימות בחיי היום יום . עקב נסיבות פוליטיות מורכבות ומוכרות היטב , מדינת ישראל מעולם לא כוננה מסמך חוקתי כתוב , המכריז על ערכי היסוד הקולקטיביים . פשרה אדמיניסטרטיבית קבעה כי במקום לכונן חוקה , נושאים חוקתיים יוסדרו על ידי בית המחוקקים הישראלי לשיעורין , בחוקים נפרדים שיכונו "חוקי יסוד . " בהתאם למדיניות זו , הכנסת חוקקה מספר חוקי יסוד בעלי צביון חוקתי , שרובם מסדירים את פעולות רשויות השלטון השונות ( כמו ממשלה , כנסת , הרשות השופטת וצבא . ( בשונה משאר חוקי היסוד , חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ( ס"ח התשנ"ב , ( 150 , שנחקק רק בשנת 1992 ( ושוב בשנת , ( 1994 אינו מסדיר את פעילותה של רשות ממלכתית , אלא קובע מספר זכויות אדם . משום כך הוכתר חוק יסוד זה כמגילת זכויות האדם הישראלית . הוא התקבל כקובע את "כבוד האדם" כערך היסוד המרכזי של החברה הישראלית ושיטת משפטה .
|
|