|
|
עמוד:188
ו'מעין חתום' בימי דוד ושלמה , וכן על דברי יוסף בן מתתיהו ( קדמוניות ח , ז , ג ) המספר כי שלמה נהג לבלות בגנים המושקים של עיטם . הוא ייחס לימי שלמה את האמה העליונה ואת אמת הביאר , בעוד שאת האמה התחתונה ואמת הערוב הוא ייחס לתקופת הורדוס . לעומתו וינסאן ולאחרונה וילקינסון , ייחסו דווקא את האמה התחתונה לתקופת בית ראשון . אולם אין כל מקום להנחה שכבר בתקופת בית ראשון פעל חלק כלשהו במערכת זו : הטכנולוגיה של בניית אמות מים היתה בתקופה זו רק בראשיתה , וכן טיח האמות ושיטת הבנייה אינם תואמים את הידוע לנו על תקופה זו . תארוך מערכת האמות בתוך תחומי תקופת בית שני והתקופה הרומית מעורר בעיות לא קלות . השאלה המרכזית היא מתי הוקמה האמה התחתונה שהובילה מים לבית המקדש , והאם זוהי האמה המתוארת על ידי יוספוס כאמה שבנה פונטיוס פילטוס ? כבר שיק סבר כי כל מערכת האמות קדומה לימי פילטוס , וכי פילטוס רק שיקם ותיקן את המערכת . וינסאן מצא רמזים לקיום המערכת בתקופה ההלניסטית באיגרת אריסטיאס ובדברי פילון האלכסנדרוני , המתארים מקורות מים נסתרים ועשירים להר הבית . אולם מקורות אלו אינם ברורים , וספק אם הם מתכוונים למערכת האמות . עם זאת וינסאן ייחס את הקמת בריכות שלמה לימי הורדוס . גם לדעתו פילטוס רק שיקם מערכת קיימת . לעומתו גוסטב דלמן נשאר צמוד למקורות הכתובים י לדעתו פילטוס הוא זה שהקים את האמה התחתונה לבית המקדש ולפני ימיו לא היתה קיימת . בדרכו הלכו אבי יונה , רות עמיק ואחרים . מ' הקר העלה ראשון את הרעיון שהאמה התחתונה מבריכות שלמה קדומה לאמת הערוב המגיעה לבריכות שלמה מדרום . את הראשונה הוא ייחס לימי הורדוס ואת השנייה לפילטוס רעיון זה נראה לי . , בעיקרו , אך הצעתי כי האמה התחתונה מבריכות שלמה קדומה לימי הורדוס , והוקמה במרוצת תקופת החשמונאים . העובדה כי יוסף בן מתתיהו אינו מזכיר בניית אמת מים לירושלים בין מפעלי הבנייה של הורדוס , על אף שעמדו לרשותו מקורות ראשוניים לגבי תקופה זו , מקשה על ההנחה , כי הורדוס כנה את אחת משתי האמות לירושלים . המקום החשוב שנודע לאמת המים מעיטם בעבודת המקדש וחיוניות הספקת המים הנוספת למקדש בתקופת הבית השני מקשים על ההנחה , כי האמה התחתונה להר הבית הוקמה רק בימי פילטוס . ההנחה כי האמה התחתונה הוקמה כבר כימי החשמונאים קיבלה בשנים האחרונות חיזוק נוסף עם גילוי מערכות של אמות במספר מבצרים וארמונות מימי החשמונאים , ובמיוחד כארמון החשמונאים ביריחו , במבצר סרטבה ובמצודת הורקניה . טכניקת הבנייה של אמות מים אלו וטיב הטיח בהן דומים במידה רבה לאלו שבאמה התחתונה המקורית לירושלים . סביר להניח , כי מפעלי הבנייה החשמונאיים בהר הבית חייכו הבאת מים ממרחקים ככר בתקופתם . אין זה מתקבל על הדעת , כי בימי החשמונאים נבנו אמות מים מתוחכמות באתרי מדבר מרוחקים , ואילו בירושלים לא נבנה מפעל דומה . מובן , כי הקמת אמת מים כזו מחייבת גשר החוצה את הטירופיאון באתר גשר וילסון כבר בימי החשמונאים . ואכן , יוסף בן מתתיהו מספר על שריפת גשר כזה בזמן מצור פומפיוס על ירושלים 63 ) לפני הספירה 41 . ( ייתכן , כי בתקופה זו הגשר היה עשוי עץ , והאמה היתה בנויה עליו . כך יש אפשרות , כי האמה נבנתה כבר לפני שנת , 63 ייתכן בימי ינאי . למסקנה דומה על תאריך האמה התחתונה הגיע יוסף פטריך כמאמרו על הזיקה בין מציאות האמה התחתונה בגיא בן הינום על אתר של מערות קבורה מימי הבית הראשון והשני לבין הלכה צדוקית , שטיהרה מים הבאים באמת מים העוברת בבית קברות . 42 לדעת פטריך , הלכה זו התייחסה מראש לאמה התחתונה לירושלים , והיא נקבעה כזמן שהצדוקים היו מקורבים למלכות : ותקופה זו היתה רק בימיהם של יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי . על סמך שיקולים הדומים כחלקם לשלנו , מגיע פטריך למסקנה , כי האמה התחתונה הוקמה בתקופה זו , וכי ההלכה הצדוקית קשורה בהקמתה . את אמת הערוב אפשר לראות כתוספת לאמה התחתונה המקורית , שנועדה להגביר את כמות המים שמערכת האמות הובילה . ייתכן , כי זהו המפעל אליו התכוון יוסף בן מתתיהו בתארו אמת מים שנבנתה על ידי פילטוס . המרחק של 200 סטריות , המובא כאורך האמה שבנה פילטוס ב'קדמוניות היהודים' ( בניגוד למרחק של 400 סטריות המובא ב'מלחמות , ( ' תואם את אורכה של אמת הערוב . בניית אמה כזו על ידי פילטוס נדרשה ככל הנראה עקב הגידול הרב באוכלוסיית ירושלים כשלהי תקופת הבית השני , דבר שדרש שכלול מתמיד של מערכת המים לעיר והגברת מקורות המים שעמדו לרשותה . אץ בידינו נתונים ממשיים לתארוך אמת הכיאר . כאמור , אין אנו מקבלים את הדעה , כי אמה זו מהווה בהכרח חלק ממערכת האמה העליונה , שבה נמצאו כתובות _הלגיק הרומי העשירי . על דרך ההשערה אפשר להגיע למסקנה , כי הורדוס הוא שבנה אמה זו . בדבריו על בניית מבצר הרודיון , יוסף בן מתתיהו מדגיש במיוחד את המאמצים הרכים שהורדוס השקיע בהבאת מים למבצר : 'וגם אמת המים שנעשתה לאורך מרחק רב ובהוצאות גדולות — שכן לא היו מים במקום עצמו ; ' ' והמלך פיזר כסף רב למשוך מים רבים עד ראש הרמה . ' אמת המים להרודיון יוצאת מעין ארטס , בהמשך הוואדי שבו נמצאות בריכות שלמה . אורכה 5 ק"מ , והיא עשויה בצורת תעלה פשוטה שבהתקנתה לא הושקעו מאמצים מיוחדים ( ראה נספח . ( ייתכן , כי דבריו של יוסף בן מתתיהו על המאמץ הרב שהושקע בהבאת מים להרודיון , רומזים כי האמה _להרודיק היתה מחוברת לבריכות שלמה , וכי הורדוס היה אחראי לבניית חלק ממערכת בריכות שלמה . בדרך האלימינציה אפשר לשייך לימיו את הקמת אמת הביאר , שהיא מפעל הנדסי נועז , אשר
|
|