|
|
עמוד:189
שוקע בו ידע הידרולוגי רב ונעשה בו שימוש בשיטות תכנון והנדסה שהיו מקובלות ברומא . טכניקת הבנייה של חלקים שונים באמה זו , כגון חדר המדרגות היורד לעין א דרג' והחדר המקומר הבנוי בוואדי ביאר , דומים לבנייה בהרודיון . אלו אמנם שיקולים כלליים ביותר , ועל כן אין לראות בהצעה הזו אלא אפשרות בלבד . תאריך בניית האמה העליונה נקבע על פי כתובות הלגיון הרומי העשירי שעל חוליות צינור האבן בבית לחם . נסיונות לתארך אמה זו לימי הורדוס התבססו על ההנחה , כי ארמון הורדוס בירושלים נזקק לאמת מים משלו -, אך אפשר להניח , כי ארמון זה קיבל את מימיו מאיסוף נגר עילי במדרון שממערב לגיא בן הינום לאזור בריכת ממילא של היום , משם המים הוזרמו לבריכת המגדלים . אין כל הוכחה ארכיאולוגית לקיום האמה העליונה לפני התקופה הרומית התיכונה . ניתן לסכם את הדעות השונות בדבר תארוך האמות בטבלה כדלקמן ; תולדות האמות מהקמתן ועד לימינו מקורות שונים מעידים , כי אמת המים התחתונה היתה בשימוש רצוף כמעט עד לימינו . בתקופה הממלוכית אף שוקמה ככל הנראה אמת הערוב . כתובת יוונית מן התקופה הביזאנטית מעידה על חשיבות האמה בתקופה זו . הכתובת נמצאה בסביבת בית לחם והיא קשורה ככל הנראה לאמה התחתונה ; וזו לשונה : פלביוס אניאס סילנטריוס [ מודיע ] לבעלים , לאריסים ולאכרים ' דעו שהמלך האלוהי האדוק ציווה , שאין רשות לשום אדם לנטוע או לזרוע במרחק 15 רגל מן האמה [ של המים . [ ואם מישהו ינסה לעבור על הצו , הוא צפוי לעונש מוות ורכושו יוחרם . מידת הרגל מצוירת למטה , בדמות זו . בתחתית הכתובת חקוקה מידת רגל , שאורכה 31 ס"מ . מכאן , שבתקופה הביזאנטית אסור היה לעבד אדמות עד למרחק של 4 . 65 מ' מכל צד של האמה . עד כמה חמור וחשוב היה הצו , ניתן ללמוד מהעונש הקשה הצפוי לעובר על חוק זה . מן התקופה הערבית הקדומה יש בידינו רמזים להמשך רצוף של שימוש באמה התחתונה . הנוסע ארקולפוס שביקר בירושלים בשנת , 670 מתאר גשר קשתות עליו עברה האמה את גיא בן הינום . בתקופה המוסלמית הקדומה נעשה שימוש באמה לצורך הספקת מים לארמונות האומאיים מדרום וממערב להר הבית . הגיאוגראף מוקדסי מתאר בשנת 985 שתי בריכות בבריכות שלמה , והגיאוגראף נאציר חוסרו מזכיר בשנת 1047 בריכה אחת בבריכות שלמה . מן התקופה הצלבנית אין בידינו מקורות ישירים המעידים על שימוש באמה . לעומת זאת קיימות עדויות ברורות לשיקום מערכת האמות בתקופה הממלוכית . מושל דמשק בימי הסולטאן מוחמד אבן קלאון , האמיר תנכז אנ נאצר , שיקם ובנה מחדש את האמה התחתונה להר הבית בין השנים . 1328-1327 מוג'יר א דין , המתאר מפעל בנייה זה בספרו שנכתב בשלהי המאה הט"ו , מזכיר שתי בריכות בבריכות שלמה , להן הוא קורא 'אל מרג'יע' 'ברכות השיבה . ' ואמנם על גשר הקשתות , שעליו חוצה האמה התחתונה את גיא בן הינום , נמצאה כתובת המזכירה את שיקום האמה בימי הסולטאן _אל מל ך אל נאצר מוחמד אבן קלאון . ( 1341-1310 ) בימי הסולטאן הממלוכי אבו סעיד ח'שקדם אל מאירי ( 1467-1461 ) הוחל בשיפוץ אמת הערוב , ומפעל זה נמשך בימי הסולטאן קאית באי " . ( 1495-1468 ) פליכס פאברי , שביקר בארץ בין השנים 1480-1483 מספר : ' . .. עתה ירדנו מהר בית לחם לכיוון דרום , לאורך גדת מוביל המים לירושלים . ' שם הוא מגיע לגנים מפוארים , אותם הוא מזהה עם גני שלמה : 'כאשר ראינו גנים מקסימים אלו , עלינו מהם במעלה הערק בו הם מושקים , כך שאמת המים בה זורמים המים לירושלים היתה מימיננו , והתעלה בה מושקים הגנים היתה משמאלנו . כך עלינו בין שתיהן והגענו לשלוש בריכות גדולות הנמצאות אחת מתחת לשנייה . בריכות אלה , כך אומרים , הן אלו ששלמה מדבר עליהן : 'עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים' ( קוהלת ב ו . ( חורשה זו היא הגן שמדובר עליו , אליו זורמים מים דרך תעלה מבריכות אלו . הבריכות הללו גדולות מאוד , ונעשו בעמל רב עם כלי ברזל חדים ...
|
|