סקר אמות המים לירושלים

עמוד:179

בניקוי הניקבה הזו בראשית שנות ה 20 נראו מתוך הניקבה פתחים של כ 80 פירים , שמרביתם נסתמו במרוצת הדורות ומקומם לא נראה על פני השטח . המרחק המינימלי בין הפירים הנראים כיום הוא 35-30 מ . ' אם נקבל את המספר של 80 פירים , הרי הרווח הממוצע ביניהם היה _כ 35 מ , ' מרחק המתאים לזה שמציין ויטרוביוס כאידיאלי 120 ) רגל . ( הפיר הראשון מצוי במרחק 82 מ' מהמעיין ו הניקבה מגיעה לפיר זה בגובה 8 מ' מתחת לפני השטח , אך הפיר יורד לעומק 11 מ' ומשם נמשכת הניקבה צפונה . רוב הפירים חצובים בצורת מלבן שרוחבו בין 2-0 . 85 מ' ואורכו 4 . 0-1 . 0 מ . ' בחלקם העליון הם חצובים כפיר אנכי ( עד לעומק כ 2 מ ( ' ובהמשכם טור מדרגות תלול . הניקבה עצמה רוחבה 0 . 8-0 . 2 מ' וגובהה 3-1 . 5 מ . ' בסקר מלח"מ שבו הסוקרים חדרו לקטעים שונים של הניקבה ניתן היה לעמוד על סטיות בכוון החציבה ותיקונן לקראת נקודת המפגש בין קבוצות החוצבים לבין כל זוגות הפירים . בנקודה , 47 קרוב לקצה הצפוני של הניקבה ובמקום שהיא נמצאת סמוך לפני השטח . גילינו חדר בנוי בניית גזית מעולה ומקורה בקמרון חביתי שהשתמר בשלמותו ( איור . ( 9 גודל החדר 9 x 2 . 2 מ' וגובהו 1 . 8 מ . ' קרוב לפינתו הצפונית מערבית נמצא פיר בנוי בעומק 1 . 5 מ' המאפשר גישה לניקבה . בקצה החדר בנוי מסדרון צר , והגישה לחדר היא דרך טור מדרגות בנוי . האבנים מהן בנוי חדר זה סותתו סיתות שוליים בעל שוליים רחבים וחלקים וזיז שטוח . סגנון הבנייה דומה לזה שבשלושת האולמות המקומרים במעיינות שמסביב לבריכות שלמה ( ראה להלן . ( יש לשער כי החדר נועד לשמש בביקורת ותחזוקה שוטפת של הניקבה , אך לא ברור מדוע היה צורך להשקיע מאמץ בבנייה באיכות כה גבוהה בחדר שמטרתו רק לספק גישה לניקבה , שהרי ניתן היה לגשת לניקבה גם דרך הפירים השונים . בעשרות המטרים האחרונים שבין חדר הביקורת לקצה הניקבה היא עשויה כתעלה שנחפרה מפני השטח וקורתה כקירוי אבן חביתי או גמלוני . קצה הניקבה בוואדי ביאר הוא בתחילת חלקו הצר של הוואדי . במקום זה הוואדי סכור על ידי קיר קדום , שגובהו כ 4 מ . ' כל השטח שמדרום לקיר מכוסה על ידי שפכי הסכר המנדטורי שנבנה כאן , וקשה לקבוע כיום מה היה המבנה הקדום המקורי . שיק מציין במקום זה בריכה , שנועדה כנראה לאסוף מי גשמים שזרמו בוואדי . כמות המים שנאגרה בבריכה זו , היתה ודאי מועטת ביחס לכמות הגדולה של מי גשמים הנאספים מדי שנה במקום זה עצמו על ידי הסכר הבריטי שנבנה כאן ( איור . ( 10 על פי עדות ערבים שעבדו בניקוי המנהרה בוואדי ביאר , היו למנהרה זו סעיפים צדדיים , דרכם נכנסו מי מעיינות נוספים . ואכן ניתן היום להבחין כהסתעפות מנהרה המגיעה אולי מכיוון ביר רג'ם _אל סבית אל המנהרה הראשית מעין א דרג' לוואדי ביאר , מעט מדרום לפיר הראשון ( ראה תכניות בסקרמלח"מ . ( כמו כן נמצא שריד של אמה בנויה על פני השטח , המחברת את עין מע'רה ( נ"צ ( 1647 1198 למנהרת ואדי ביאר . המנהרה בוואדי ביאר לא נועדה להתגבר על מכשול טופוגראפי . הסבר יחיד לחציבתה של מערכת זו ניתן למצוא בתחום ההידרולוגי . האמה חצובה לתוך שכבת האקוויפר שממזרח לקו פרשת המים , ובכך היא מנצלת את התוואי יוצא הדופן של הוואדי , הנמשך במקביל לפרשת המים ולא בניצב אליה , כמו רוב הוואדיות האחרים בהר חברון . בכך הפכה המנהרה למקור מים עצמאי , בנוסף למי המעיינות שנאספו על ידי האמה . ממוצא המנהרה האמה נמשכת בתעלה פתוחה בנויה עד לרכס של ד'הר בקו , מרחק של 500 מ . ' כאן בולט ההבדל בין איור : 9 חדר ביקורת באמת הביאר , מראה כללי ותכנית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא