סקר אמות המים לירושלים

עמוד:173

השכבות הקדומות ביותר עשויות טיח לבן קשה בעובי כ 1 . 5 ס"מ , המצפה גם את הקירות הצדדיים מלמעלה . שלוש השכבות המאוחרות נעשו לאחר הגבהת הקירות הצדדיים . הטיח הקדום בסידרה מאוחרת זו הוא טיח לבן קשה , ובו מעט חרסים . הוא הושתת על שכבת יסוד עשויה לוחיות אבן . השכבה הבאה עשויה טיח אדמדם בעובי 3 . 5 ס"מ , ובו חרסים כתושים ; ואילו השכבה האחרונה , שעוביה גם כן 3 . 5 ס"מ , עשויה טיח אפור חום רך . נקודות התורפה במהלך האמה הן , כאמור , שלוש : חציית ואדיות . נקודות החצייה של הוואדיות לא השתמרו ברוב המקרים כתוצאה מפעולת הגשמים ומסחף רב , שהרסו קטעים אלו או כיסו אותם , וכן כתוצאה מבניית טרסות חקלאיות מודרניות המכסות את נקודות המעבר של הוואדיות . דוגמה יפה של חציית ואדי על ידי סכר נמצאה ביובל של ואדי ערוב ( נקודה . ( 8 כאן השתמר סכר שאורכו 23 מ , ' גובהו 2 . 5 מ' ועוביו 2 . 5 מ . ' הוא בנוי נדבכי אבנים גדולות מהוקצעות בגודל 70 x 60 ס"מ , וחלקו החיצוני מצופה שכבת אבנים קטנות וטיח משובח . האמה משולבת בחלקו העליון של הסכר , בו היא בנויה בדומה לשיטת בנייתה בשטחים המישוריים . מעבר ואדי על גבי גשר נמצא בוואדי ג'סר , הקרוי כך על שם הגשר העובר בו ( נקודה . ( 20 זהו למעשה סכר , שבמרכזו בנויה קשת ברוחב 1 . 80 מ' וגובה 1 . 5 מ . ' הקשת מאפשרת את מעבר המים בוואדי ללא פגיעה באמה . היא בנויה אבנים מהוקצעות באופן גס , ומחודדת בחלקה העליון . סימנים אלו מצביעים על תאריך מאוחר של בנייתה . שיק מציין , כי ראה בחלקו התחתון של הגשר שרידי בנייה קדומה מאבנים גדולות ככל הנראה של סכר קדום . שרידי סכרים קטנים יותר נמצאו בוואדי טקטק , ואדי עודאלה ( נקודה , ( 19 ובוואדי ח'ליפה ( נקודה . ( 22 מציאות סכרים אלה מעלה את האפשרות , כי האמה אספה , בדרכה לבריכות שלמה , גם חלק מהמים שזרמו בוואדיות בימי גשמים . מעברי ערוצים קטנים יותר נמצאו בעיקר ביובלים קטנים של נחל ערוב ( נקודות . ( 7 , 6 כאן נעשתה החצייה על ידי בניית האמה בתוך קיר איתן , בנוי שמונה שורות אבנים גדולות ומהוקצעות . עוביו הכולל של הקיר 4 . 5 מ , ' ואורכו 5 מ . ' האבנים בגודל ממוצע של 80 ס"מ , אך אבני הקירוי של האמה במקומות אלו גדולות עוד יותר ומגיעות עד לאורך של 1 . 20 מ . ' מעבר מסוג שונה נמצא בוואדי ארטס , שהאמה עוברת אותו במקום בו הוא תלול ומצוקי ( נקודה . ( 27 לשם הקלת המעבר נבנה סכר חצי עגול , שאורכו 14 מ , ' רוחבו 3 מ' וגובהו _כ 3 מ . ' רדיוס העיגול כ 4 מ . ' הסכר בנוי נדבכים ישרים של אבנים מהוקצעות קטנות בגודל 40-30 ס"מ . בנייה זו שונה באופיה מהסכרים הקודמים , וייתכן כי יש לייחסה לתקופה מאוחרת בתולדות האמה . חציית רכסים . בארבעה מקומות מגיע קו הגובה בו עוברת האמה לראש רכס , המפריד בין שני ואדיות . באחד מאלו ( נקודה , ( 15 האמה עוברת על גב הרכס , בדומה לחציית שטחים מישוריים רגילים . אך בשלושה רכסים אחרים חסרו אך מטרים ספורים כדי להעביר את האמה על אוכף שברכס , ועל ידי כך למנוע עיקול ארוך נוסף של האמה . במקרים אלו ( נקודות ( 25 , 13 , 11 נחצבו מנהרות קצרות , שבעזרתן התגברו על הפרש הגובה המועט . בנקודה 11 הפרש גובה של _כ 3 מ' מנע את העברת האמה על הרכס . נחצבה מנהרה באורך כ 100 מ , ' ובה חמישה פירים מלבניים . צמוד לקצה המנהרה נמצא מגדל שמירה בנוי אבנים גדולות מהוקצעות , שגודלו כ 5 _א 5 מ . ' בנקודה 13 נחצבה מנהרה דומה , ובה ארבעה פירים . המנהרה בנקודה 25 חוצה את הרכס שמצפון לוואדי א תין . חציבת המנהרה דרך אוכף הרכס חסכה כאן פיתול של האמה לאורך כ 1 ק"מ . זו המנהרה הארוכה בין השלוש . אורכה הכולל 156 מ , ' ובה שלושה פירים . תחילתה בתעלה פתוחה , שאורכה 16 . 5 מ , ' רוחבה 1 . 80 מ' ועומקה 2 . 80 מ ; ' והמשכה מנהרה , שגובהה 2 . 20 מ' ורוחבה 1 . 25 מ . ' מידותיו של הקטן מבין הפירים הן 1 . 7 x 1 . 6 מ' ואילו מידותיו של הגדול הן 4 . 2 x 1 . 6 מ . ' מתמיהה העובדה , כי השיטה של חציית אוכף על ידי מנהרה קצרה לא נוצלה ברכס של שיח' אבו נג'ם ( נקודה , ( 24 בו האמה מתקרבת ביותר לשיא הרכס באוכף הנמצא 700 מ' ממערב לקבר השיח . ' כאן קיימים נתונים טבעיים לחציבת מנהרה דומה לשלוש המנהרות הקודמות , אך במקום זאת תוואי האמה הוארך _ב 1 . 5 ק"מ על ידי עקיפת הרכס בקו הגובה המתאים . חציית הרכס נעשית על ידי תעלה רדודה , חצובה בקו ישר על משטחי הסלע הרחבים שברכס זה . מעבר מצוקים . הדוגמה היפה ביותר לשיטה של מעבר מצוקים היא בוואדי עודאלה ( נקודה , ( 18 מצפון לבקעת תקוע . כאן נתקלה האמה במצוק שגובהו כ 6-5 מ , ' ואורכו כ 35 מ . ' כדי לעבור את המצוק נחצבה בתוכו מדרגת סלע ישרה , ברוחב כ 2 מ . ' במדרגה זו נחצבה תעלה פתוחה ברוחב 90 ס"מ , עומק עד 2 . 5 מ' ואורך 25 מ . ' בחלקו המזרחי של המצוק , בו לא ניתן לחצוב מדרגה , האמה עוברת במנהרה חצובה שאורכה 8 מ . ' כאן נמצאה עדות ברורה לאיסוף מי גשמים על ידי האמה : תעלה ברוחב כ 15 ס"מ אוספת מים מהמדרון הסלעי ומובילה אותם לתוך התעלה החצובה . דוגמה נוספת למעבר מצוק נמצאת בנקודה , 16 בוואדי טקטק . כאן חצובים שני קטעי אמה לתוך המצוק . רוחב החציבות 60 ס"מ ועומקן 70-60 ס"מ . אחת מתעלות אלו נתמכת על ידי קיר תמך הבנוי צמוד למדרון המצוק . קיר תמך נוסף תומך במצוק שמעל לתעלה , ותפקידו למנוע חדירת סחף ממורד ההר שמעל למצוק אל תוך האמה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא