|
|
עמוד:170
810 מ ;( ' עין _אל בורק ( גובהו 805 מ ;( ' עיןפרוג'ה ( גובהו 750 מ ;( ' עין עטן ( גובהו 760 מ . ( ' בהמשך הוואדי , הנקרא ואדי ארטס , נמצא עין ארטס ( גובה 690 מ ( ' שמימיו הוזרמו באמה למבצר _הרודיק . בוואדי ביאר : עין _א דרג' = עין ואדי אל ביאר ( גובהו 870 מ ;( ' עין מע'רה ( גובהו 850 מ ( ' י עין פע'ור ( גובהו 890 מ ;( ' עין עצפיר ( גובהו 905 מ ( ' ו ( שלושת האחרונים ספק אם נוצלו על ידי האמה לירושלים . ( בבקעת ערוב מצויים מספר מעיינות ונביעות בבורות רדודים לאורך העמק מכביש חברון-ירושלים עד ח'רבת אל ערוב . השמות והסימון המדויק של המעיינות השונים משתנים ממפה למפה . שיק קורא לקבוצת המעיינות שממערב לברכת הערוב בשם הכללי ראס אל עין , ומפרט השמות של המעיינות השונים ממערב למזרח : עין אל ח'שב ( במפות החדשות : עין פר'דיס ;( ביר _אל טקוש ; ביר אל פואר ; עין אל ערוב . מפת 1 : 20000 המנדטורית קוראת לחמשה מעיינות בסביבה זו בשם עין _אל ערוב . בנוסף לכך מביאה מפה זו שני מעיינות ממזרח לבריכת הערוב : ביר ח'רחש ועין _אל ערובטה . כל המעיינות הללו נמצאים בגבהים 825-850 מ . ' מעיינות נוספים מצויים ביובלים דרומיים של ואדי ערוב י עין _א דלבה ועין כתיבה , שניהם בגובה של כ 830 מ . ' בנוסף למי המעיינות היה שימוש גם כמי נגר עילי ; עוד בתקופת המנדט בריכות שלמה אספו כמות ניכרת של מים כאלו ממישור אל ח'דר . גם האמה בוואדי ביאר ואולי אף האמה התחתונה אספו כמות מסוימת של מי נגר . נתונים על ספיקת המעיינות הללו מצויים בידינו מן התקופה בה הבריטים השתמשו בהם כמקור מים עיקרי לירושלים , בין השנים " . 1931-1926 הממוצע הרב שנתי בתקופה זו היה כדלקמן : יש לציין כי בשנת כצורת ( שנת ( 1924 / 25 ספיקת המעיינות ירדה כמעט לאפס , ואילו בשנים בהן כמות הגשמים עלתה על 500 מ"מ מעיינות ואדי ערוב זרמו כל השנה . המדידות נעשו בשנים שחונות יחסית . מאחר שהממוצע הרב שנתי הוא 800-600 מ"מ כאזור זה , יש לחשוב כי ממוצע רב שנתי מותאם של ספיקת המעיינות עשוי היה להגיע ל 500 , 000 מ " ק . תיאור האמות מערכת האמות הקדומות לירושלים כוללת ארבע יחידות נפרדות , שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה ( איור . ( 1 שתיים מיחידות אלו נמצאות מדרום לבריכות שלמה , והן : האמה המובילה מעין כתיבה ובריכת הערוב לבריכה התיכונה בבריכות שלמה ( להלן : אמת הערוב ) ו האמה המובילה מעין א דרג' בוואדי ביאר לבריכה העליונה בבריכות שלמה ( להלן : אמת הביאי . ( מצפון לבריכות שלמה קיימות שתי אמות : ' האמה התחתונה , ' המובילה ממרגלות הבריכה התחתונה ועין עטן » ף הבית ; 'האמה העליונה , ' המוליכה במסלול קצר דרך צינור האבן שבסביבות קבר רחל , לירושלים . לדעתנו , אין הכרח לקשור את אמת הביאר לאמה העליונה כמערכת הומוגנית אחת , כפי שהציע שיק . הוא הדין לגבי אמת הערוב והאמה התחתונה . לפיכך , נתאר כל אחת מאמות אלו בנפרד , ורק בסיכום הדברים ננסה לעמוד על הקשר בין האמות השונות . אמת הערוב אמה זו היא הארוכה והמפותלת ביותר במערכת האמות הקדומות לירושלים . כעוד שהמרחק האווירי בין תחילת האמה בעין כתיבה לבין יעדה בבריכות שלמה הינו כ 10 ק"מ בלבד , האמה עוברת בתוואי שאורכו כ 39 ק"מ . הסיבה לפיתולים רבים אלו נעוצה במבנה הטופוגראפי התלול של האזור , וכן באופיה המיוחד של אמה זו , שבוניה לא הירבו להשתמש במנהרות , גשרים או צינורות לקיצור התוואי . תחילת האמה ליד עין כתיבה ( נקודה ( 1 נמצאת בגובה 830 מ . ' כיציאה מבריכת הערוב גובהה 820 מ , ' ובכניסה לבריכות שלמה 785 — מ . ' מכאן שלרוב אורכה שיפוע האמה היה כ 1 פרומיל . בחלקה הראשון , לאורך 3 . 5 ק"מ , אוספת האמה את מי עין כתיבה ועין א דלבה , הנמצאים ביובלים הדרומיים של ואדי ערוב . האמה נמשכת לאורך הגדה הדרומית של ואדי ערוב , עד למרגלות בריכת אגירה בוואדי ערוב . במעבר הערוץ בו נמצא עין א דלבה ( נקודה ( 2 האמה מתפצלת לשני תוואים נפרדים . כשלב אחד מעבר הוואדי נעשה על גבי סכר , שאורכו המקורי היה כ 30 מ . ' בשלב אחר האמה עברה את הוואדי כצמוד לקו הגובה של הערוץ . אי אפשר לקבוע איזה מן השלבים הוא הקדום ואיזה המאוחר . עין א דלבה הוא מעיין קטן , שבו נחצבה ניקבת נביעה אשר אורכה כ 13 מ . ' גובה הניקבה נע בין 0 . 5 ל 2 מ' ורוחבה כ 0 . 5 מ . ' האמה חוצה את ואדי ערוב ממזרח לבריכת הערוב , כמיפלס נמוך ממנה . במפת שיק בנצינגר משנת 1896 מסומנת בריכה קטנה ממזרח לבריכת הערוב ( נקודה . ( 3 נראה , כי בריכה זו , שלא השתמרה , אגרה את המים שהגיעו עד כאן לפני הזרמתם להמשך האמה בוואדי ערוב . באזור זה נמצאות נביעות אחדות שנאספו ככל הנראה ישירות על ידי האמה .
|
|