|
|
עמוד:169
סקר אמות המים לירושלים * עמיחי מזר מבוא גידולה הרב של ירושלים בתקופת הבית השני והפעילות הרבה בהר הבית עוררו בעיה קשה של הספקת מים . הפתרונות שהושגו בתקופת הבית הראשון — ניצול מי הגיחון , כריית בורות בחצרות הבתים ובניית בריכות ציבוריות גדולות — לא הספיקו עוד . נוצר צורך להקים מערכת של אמות מים , שיובילו מים לעיר ממרחק . על אמות אלו אנו שומעים ממספר מקורות בני הזמן : 'אמת המים היתה הולכת לו [ לבית המקדש ] מעיטם ; ' 'עין עיטם גבוה מקרקע העזרה עשרים ושלוש אמות . ' י - במי אמת המים מעין עיטם היה טובל הכהן הגדול ביום הכפויים - ' . יוסף בן מתתיהו מספר על בניית אמה לירושלים בימי פונטיוס פילטוס , והסיפור חוזר פעמיים בשינויי גירסאות קטנים : א . ואחרי הדברים האלה עורר פילטוס מהומה שנייה , בפזרו את כסף הקדשים הנקרא בשם קרבן לחפור תעלת מים ממרחק ארבע מאות ריס [ ריס = כ 80 ו מ . [ ' לדבר הזה כעס העם מאוד , ובבוא פילטוס אל ירושלים הקיפו בני העיר את הבימה אשר עמד עליה והקימו קול צעקה . בהמשך מסופר על דיכוי ההתקוממות ביד אכזרית על ידי פילטוס וחייליו . ב . ופילטוס התקין צינור מים לירושלים על חשבק כספי ההקדשות ומשך את ראשית הזרם ממרחק מאתים ריס . אך היהודים לא היו מרוצים מעבודות המים , ורבבות הרבה של אנשים התגודדו וצעקו כנגדו שיפסיק את המעשים שבכוונתו לעשות \ אוסביוס , המצטט את יוסף בן מתתיהו בעניין זה , מציין שאורך האמה היה כ 300 ריס . על פי אחת הנוסחאות של איכה רבה מסתבר , כי האמה נהרסה בידי הסיקריקים , ככל הנראה בזמן המרד הגדול : 'אמר ר' אבא בר כהנא : אמת המים שהיתה באה מעיטם , פעם אחת באו הסיקרים והחריבוה . ' מקורות אלו וכן סידרת מקורות המתארים את אמת המים בתקופות מאוחרות יותר ( ראה להלן , ( הביאו במאה הי"ט לגילוי מערכת אמות המים הארוכה והמורכבת ביותר בארץ ישראל . לאחר עבודות חלוציות של אדוארד רובינסון ( 1838 ) והאנגלים מקניל וריסי " , נעשו עבודות יסודיות יותר בחקר האמות על ידי צ'רלס _וילסון , ובעקבותיו על ידי קונרד שיק . וילסון תיאר את מערכת אמות המים מבריכות שלמה ועד לירושלים וקבע את קיומן של שתי אמות בתוואי זה : אמת המים הנמוכה ואמת המים הגבוהה ' . שיק _פירסם בשנת 1878 את העבודה היסודית ביותר בנושא זה , י" ותיאר לראשונה את האמות שמדרום לבריכות שלמה : האמה הבאה מעין ערוב והאמה העוברת בוואדי אל ביאר . הוא גם ערך מדידות ושרטוטים מפורטים של בריכות שלמה והמעיינות הקשורים בהן , ופירסם מפה מפורטת של מערכת האמות . מאז עבודתו היסודית נעשו עבודות חלקיות , בהן התגלו קטעים של אמות המים במקומות שונים , בעיקר באזור ירושלים ובסביבות בית לחם ונכתבו מספר סקירות מסכמות על הנושא " . בשנת 1969 ערך המחבר ביוזמת בית ספר שדה בכפר עציון ובשיתוף יהושע כהן וצוות בית הספר , סקר מלא של אמות המים לירושלים . נערך מיפוי של האמות , וצוירו פרטים ארכיטקטוניים שונים . הדברים הבאים מבוססים בעיקרם על סקר זה ועל מספר תגליות נוספות שבאו בעקבותיו . מקורות המים אמות המים לירושלים ניזונו מסדרת מעיינות הנמצאים לאורך קו פרשת המים של הר חברון ומעט ממזרח לה . ואלו המעיינות העיקריים : בוואדי אל ח'וח' ( סביבת בריכות שלמה ) ן עץ צלח' ( גובהו מאמר זה נכתב בעיקרו בשנים . 1970-1969 מספר פרטים עודכנו לקראת הפרסום בספר זה . ביבליוגרפיה מרוכזת בנושא הספקת המים לירושלים ראה ' יי שכטר , ירושלים לדורותיה שני פרקי ביבליוגרפיה . ירושלים תשל"ו . את הערכים המתייחסים לאמת המים ניתן למצוא על פי הערכים 'אמות מים , ' יאמת מיפ י , יעין עיטם / יעין ערוב /
|
|