|
עמוד:190
תפילות השבת וברכותיה זכור את יום השבת לקדשו, קרנו כי גבהה נזר על ראשו. על כן יתן האדם לנפשו, ענג וגם שמחה בהם למשחה. השומר שבת, הבן עם הבת, לאל ירצו כמנחה על מחבת. קדש היא לכם שבת המלכה, אל תוך בתיכם להניח ברכה. בכל מושבותיכם לא תעשו מלאכה, בניכם ובנותיכם עבד וגם שפחה. השומר שבת, הבן עם הבת, לאל ירצו כמנחה על מחבת. יום זה מכובד יום זה מכבד מכל ימים, כי בו שבת צור עולמים. ששת ימים עשה מלאכתך, ויום השביעי לאלהיך, שבת לא תעשה בו מלאכה, כי כל עשה ששת ימים. יום זה מכבד מכל ימים, כי בו שבת צור עולמים. קרנו כי גבהה: הצלחתו [של הזוכר את יום השבת] תגדל. נזר על ראשו: השבת היא לו ככתר. למשחה: להתגדל בהם [הלשון בעקבות שמות כט, כט]. אל תוך בתיכם וכו': השבת תביא אל הבתים ברכה. מושבותיכם: המקומות שבהם אתם מצויים. 0 צור עולמים: כינוי לה' [בעקבות ישעיה כו, ד]. כל עשה: ברא את הכול. יום זה מכובד: מחבר הפיוט הנציח את שמו באקרוסטיכון שבראשי בתיו ["ישראל"], אך זהותו לא נודעה.
|
|