|
עמוד:174
תפילות השבת וברכותיה ברכת המזון שיר בשבת, ביום טוב ובימות חול מיוחדים מקדימים לברכת המזון מזמור זה: המעלות. בשוב יהוה את שיבת ציון היינו תהלים קכו כחלמים: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה: הגדיל יהוה לעשות עמנו, היינו שמחים: שובה יהוה את שביתנו כאפיקים בנגב: הזרעים בדמעה ברנה יקצרו: הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע, בא יבא ברנה נשא אלמתיו: 0 שיר המעלות: שיר שהיו הלויים משוררים על מדרגות ["מעלות"] המקדש. שיבת ציון: חזרת עם ישראל לארצו לאחר גלות בבל. שביתנו: שבותנו, מצבנו הטוב ששרר בעבר. כאפיקים בנגב: כערוצי הנחלים המתמלאים בפתאומיות במים לאחר הגשם, כן תהיה הגאולה פתאומית ובשפע. בדמעה: בעבודה קשה ומייגעת ובחשש שמא לא יצליחו הגידולים. נשא משך הזרע: הזורע, המפזר את הזרעים מתוך שק של עור [הקרוי "משך"]. ברכת המזון: המקור לאמירת ברכה לאחר הסעודה הוא בדברי התורה "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך" [דברים ח, י]. לדעת חז"ל [תלמוד בבלי, ברכות מח ע"ב] נקבעו הברכות הראשונות ונושאיהן כבר בידי אישים מן המקרא, אך הנוסח שלפנינו מוכר רק מתקופת הגאונים. מאז הלכה הברכה והתרחבה בתוספות שונות, עד להזכרת מדינת ישראל וחיילי צה"ל בימינו. שלוש הברכות הראשונות [ובסופן נוסחת חתימה: "בונה ברחמיו ירושלים אמן"] הן הקדומות יותר, ואף שכולן מזכירות הודאה על המזון, יש בהן מעבר מן המעגל האוניברסאלי ["הזן את הכל"] אל הלאומי [הזכרת האבות, ארץ ישראל, התורה, המצוות וכו'] ולבסוף אל התקוה העתידית [בניין ירושלים וביאת המשיח]. כמו כן נאמרות במסגרת ברכת המזון תוספות שונות ביום השבת, בחגים ובראשי חודשים, בחנוכה ובפורים. שיר המעלות: במקורו עוסק המזמור בשיבת בני ישראל מגלות בבל, אך בשימושו בסידור הוא נתפס כבקשה לגאולה העתידית, שמן הראוי להזכירה דווקא בשעות של שמחה ותענוגות גשמיים. המנהג לומר מזמור זה לפני ברכת המזון מוכר מספרות ימי הביניים, במקביל לאמירת המזמור "על נהרות בבל" לפני ברכת המזון של ימות החול [ראה עמ' 234]. בימות חול שיש בהם חגיגיות מסוימת - ושאין אומרים בהם בתפילה קטע הקרוי בשם "תחנון" [ראה כרך השבת, עמ' 339] - אין אומרים את "על נהרות בבל", שהוא מזמור העוסק בחורבן הבית, אבל אומרים את "שיר המעלות". ואלו הם הימים: ראש חודש, מערב יום כיפור ועד ראש חודש מרחשוון, חנוכה, ט"ו בשבט, י"ד וט"ו באדר ראשון ["פורים קטן"], ימי הפורים, כל חודש ניסן, יום העצמאות, י"ד באייר ["פסח שני"], ל"ג בעומר, יום שחרור ירושלים, מראש חודש סיון עד י"ב בו, ט"ו באב וערב ראש השנה.
|
|