|
|
עמוד:135
תפילות השנה וברכותיה חודש אב תשעה באב "ובחודש החמישי בעשור לחודש... בא נבוזראדן ... וישרוף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית הגדול שרף באש..." [ירמיה נב, יב-יג]. "חמישה דברים אירעו את אבותינו... בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר ונחרשה העיר" [משנה תענית ד, ו]. תשעה באב [הנקרא בדברי הנביא זכריה "צום החמישי" [ח, יט] הוא יום צום לזכר חורבן בית המקדש. אף שהחורבן עצמו היה בעשרה באב [ירמיה נב, יב-טז], נקבע הצום לתשעה בחודש, לפי שהוא היום המציין את תחילתו: "בדין היה שהיו מתענים בעשירי, שבו נשרף בית אלוהינו, ולמה בתשיעיø שבו החלה הפורענות: בשביעי נכנסו לתוכו, בשמיני היו מקרקרים בו, בתשיעי הציתו בו את האור ובעשירי נשרף..." [ירושלמי תענית ד, ט [סט ע"ב-ע"ג]]. עם זאת, נוהגים להמשיך במנהגי האבלות גם בעשרה באב עד חצות היום. חז"ל ציינו שאירעו ביום זה לעם ישראל חמישה דברים: [א] נגזר על דור המדבר שלא ייכנס לארץ ישראל, כעונש על חטא המרגליםª [ב] נחרב בית המקדש הראשון בשנת 685 לפני הספירה על-ידי חילותיו של נבוכדנאצר מלך בבלª [ג] נחרב בית המקדש השני בשנת 07 לספירה על ידי הרומאים בראשותו של טיטוסª [ד] נחרבה העיר ביתר לאחר כשלון מרד בר כוכבא בשנת 531 לספירהª [ה] העיר ירושלים נחרשה על ידי הרומאים לאחר מרד בר-כוכבא, כדי להכשיר את הקרקע לבניית היכל ליופיטר במקום המקדש. תענית תשעה באב מתחילה לפני שקיעת החמה של יום ח' באב ומסתיימת למחרת לאחר צאת הכוכבים. אסורים בה אכילה, שתייה, רחיצת הגוף, סיכה בשמן, נעילת נעלי עור ויחסי אישות ["תשמיש המיטה"]. כמו כן נוהגים כאבלים ולא מברכים איש את רעהו בברכת שלום. בליל תשעה באב מתכנסים בבית הכנסת, מסירים את הפרוכת מארון הקודש לאות אבל וקוראים את מגילת איכה, המתארת את חורבנה ושממונה של ירושלים. במשך הקריאה יושבים על הארץ [או על דרגש נמוך]. לאחר התפילה וכן בבוקר שלמחרת אומרים קינות. בתשעה באב אין לומדים תורה, משום השמחה שבעיסוק בה, אך לומדים דיני אבילות וענייני החורבן [מדרש איכה ואגדות החורבן שבתלמוד, ספר איוב ופרקי התוכחה שבספר ירמיהו]. אם ט' באב חל ביום שבת, נדחה הצום ליום ראשון ומתחיל במוצאי שבת.
|
|