|
|
עמוד:122
תפילות השנה וברכותיה הבדלה למוצאי שביעי של פסח מוזגים יין לגביע ומברכים: ברכת הגפן סברי מרנן ורבנן: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן. אם מוצאי החג הוא גם מוצאי שבת מוסיפים את ברכות הבשמים ומאורי האש: ברכת הבשמים ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא מיני בשמים. ברכת מאורי האש ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, בורא מאורי האש. ברכת ההבדלה ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, המבדיל בין קדש לחל, בין אור לחשך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה יהוה, המבדיל בין קדש לחל. ושותים מן היין. ספירת העומר "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" [ויקרא כג, טו-טז]. בימים שעמד בית המקדש על תילו היו מביאים אליו ביום שלאחר החג הראשון של פסח - כלומר ביום הראשון של חול המועד - קרבן מיוחד. קרבן זה הורכב מכמות מסוימת ["עומר", מידת נפח המקבילה לארבעה ליטרים של נוזלים] מן הקציר הראשון של התבואה החדשה. את התבואה היה הכהן מניף לפני ה', והיא קרויה על כן "עומר התנופה". התורה [ויקרא כג, טו-כ] מצווה לספור "שבע שבתות תמימות", כלומר שבעה שבועות מלאים, ארבעים ותשעה ימים, מיום הנפת העומר, וביום החמישים לחוג חג ולהקריב בו קרבנות [הוא "חג הבדלה: ראה עמ' .210
|
|