|
|
עמוד:119
תפילות השנה וברכותיה קוראים בשבת חול המועד את מגילת שיר השירים [ואם יום טוב ראשון של פסח חל בשבת, קוראים בו את המגילה] ועורכים טכס "הזכרת נשמות" בשביעי של פסח. סימן ההיכר המרכזי של החג בבית הוא איסור אכילת חמץ והוספת תפילת "יעלה ויבוא" בברכת המזון. ברכת המזון לחול המועד: ראה עמ' 174. שבת חול המועד דין שבת זו בבית כדין כל שבת ושבת [ראה להלן, עמ' 143 ואילך]. שביעי של פסח עירובין לשביעי של פסח: ראה עמ' 143. הדלקת נרות בערב שביעי של פסח את פני החג מקבלים בהדלקת נרות. מצוה זו נמסרה לעקרת הבית, אך בהעדרה מדליק את הנרות בעלה או אחד מבני הבית האחרים. נהוג להדליק שני נרות [ויש הנוהגים להדליק מספר נרות כמספר בני הבית. יש אף הנוהגים שכל אחת מבנות הבית מדליקה לעצמה נר אחד או שניים, בברכה או בלא ברכה, והמנהגים בעניין זה רבים]. לא נקבע זמן מוגדר להדלקת נרות בערב שביעי של פסח. אבל אם ערב החג הוא גם ערב שבת - יש להדליקם כחצי שעה לפני שקיעת השמש. בשאר המקרים נוהגים להדליק את הנרות לפני כניסת החג או [על ידי העברת אש מנר שהודלק קודם לחג] אחרי כניסתו, סמוך לסעודה. בדרך כלל האשה מברכת על הדלקת הנרות ואחר כך מדליקה אותם. אבל אם ערב חג הוא גם ערב שבת, מבעירה האשה את האש בנרות תחילה, מכסה את עיניה בידיה, מברכת ופוקחת את עיניה כדי להביט בנרות. וזה לשון הברכה: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של [בשבת אומרים: שבת ושל] יום טוב. הדלקת נרות: ראה עמ' . בשביעי של פסח אין מוסיפים את ברכת "שהחיינו".144
|
|