פסח

עמוד:113

תפילות השנה וברכותיה כדי לקיים את מצוות התורה באשר לחמץ, "לא ימצא" ו"לא יראה", יש לבער אותו מן הבית, ולפני הביעור תיקנו חכמים לבדוק מקומות שעלול להימצא בהם חמץ. כלים שמבשלים ומגישים בהם דברי חמץ נוהגים להכשיר לחג או לאחסן במקום סגור ולמכור אותם למשך תקופת החג לנוכרי. כן מוכרים דברי מאכל שאינם חמץ ממש. הליך מכירת החמץ מאורגן בארץ על-ידי הרבנות הראשית, והוא נוהג גם לגבי חמץ גמור, כאשר נותרת ממנו כמות, שכרוך בהשמדתה הפסד כספי ניכר [למשל במחסנים ובחנויות]. בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן [י"ג בניסן בערב] בודקים את החמץ - היינו: מחפשים אחריו ומוודאים שהוא סולק לגמרי - בכל חדרי הבית ובכל מקום שרגילים להכניס שם חמץ. נוהגים - כדי שלא תהא הברכה על בדיקת חמץ ברכה לבטלה - להחביא לפני הבדיקה כמה חתיכות של לחם במקומות שונים בבית, ואותן מחפשים ומוצאים בעזרת נר דולק. את החמץ הנמצא בשעת הבדיקה עוטפים ומניחים במקום שמור, בכדי לבערו ולשרפו ביום המחרת. ומברכים [לפני הבדיקה]: ברוך אתה יהוה, אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ. לאחר שמבררים שהבית אכן נקי מחמץ [להוציא מה שהושאר בפינה מיוחדת לשם שימוש עד לזמן איסור אכילת חמץ], מכריזים על ביטול החמץ: כל החמץ המצוי בבית בלא ידיעתם של בני הבית הריהו מעתה כהפקר, בטל ומבוטל ונחשב כעפר הארץ. הנוסח המקובל של הכרזה זו כתוב בארמית, אך מי שאינו מבינו יכול לאומרו בכל לשון שירצה: כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי, תרגום: כל חמץ ושאור שיש ברשותי, דלא חמתה ודלא בערתה, לבטיל שלא ראיתיו ושלא ביערתיו - יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ. ולהוי הפקר כעפרא דארעא. אם ליל הסדר חל במוצאי שבת, מבצעים את טכס בדיקת החמץ ביום חמישי, י"ב בניסן בערב. בדיקת חמץ: הברכה היא "על ביעור חמץ", לפי שהבדיקה היא רק ההכנה למצוות הביעור. נוסח הברכה מצוי בבבלי פסחים ז ע"ב.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא