|
|
עמוד:105
תפילות השנה וברכותיה לאותה בושה° אוי לה לאותה כלימה° הווי אומר: איזה מהן חביבø זה שהוציא את השולחן ואת הסולת עליו ... כך, כשנתן הקב"ה תורה לישראל לא נתנה להן אלא כחיטים להוציא מהן סולת, וכפשתן להוציא ממנו בגד [סדר אליהו זוטא, ב]. לאחר מכן אוכלים מפירות העץ - ובראשם משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל. עם אכילת הפרי הראשון מברכים את הברכה על אכילת פירות ["בורא פרי העץ"]. [ב] זית אוכלים זיתים ואומרים: למה נמשלו ישראל לזיתø לומר לך, מה זית זה אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא [תלמוד בבלי, מנחות נג ע"ב]. [ג] תמר אוכלים תמרים [לחים או יבשים] ואומרים: למה נמשלו ישראל לתמרø מה תמרה זו אין בה פסולת אלא: תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות [כפות] לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן הבית — כך הם ישראל. אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות [במדבר רבה ג, א]. [ד] גפן אוכלים ענבים או צימוקים ואומרים: למה נמשלו ישראל לגפןø אלא מה הגפן כשבעליה מבקשים שתשביח מה הם עושיםø עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא משבחת. כך, כיוון שביקש הקדוש-ברוך-הוא להודיע ישראל בעולם מה עשהø עקרם ממצרים והביאם למדבר והתחילו מצליחים שם. והתחילו מקבלין התורה ואומרים "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כד, ז] ויצא להם שם בעולם [שמות רבה מד, א]. [ה] תאנה אוכלים תאנים או דבלים ואומרים: למה נמשלה תורה לתאנהø אלא כל הפירות יש בהם פסולת: תמרים יש בהם גרעינים, ענבים
|
|