|
|
עמוד:75
תפילות השנה וברכותיה תפילות יום הכיפורים הן ארוכות מאוד [ומצויות במחזורים מיוחדים ליום זה] והן חמש במספרן: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. משולבים בהן פיוטים שונים וסליחות רבות, אמירת וידויים [שראשיתם ב"על חטא שחטאנו לפניך" וכן ב"אשמנו בגדנו גזלנו"], הזכרת נשמות [אחרי קריאת התורה], קריאת ספר יונה כהפטרה בתפילת מנחה, וכן תפילה חמישית, שאין כמוה בשאר ימות השנה, תפילת "נעילה" שבה נחתם היום. בבית בא יום הכיפורים לביטוי כיום צום, ורבים מדליקים בו מן הערב נרות נשמה לזכר קרובים שהלכו לעולמם. סדר כפרות יש נוהגים לקיים בערב יום הכיפורים [או אף קודם לו] את סדר הכפרות. האיש נוטל תרנגול והאשה לוקחת תרנגולת - אך רבים מקיימים את הטכס בכסף או בדג - ואומרים: בני אדם, ישבי חשך וצלמות, אס flירי עני וברזל: יוציאם על-פי תהלים קז מחשך וצלמות, ומוסרותיהם ינתק: אוילים מדרך פשעם, ומעונתיהם יתענו: כל אכל תתעב נפשם, ויגיעו עד שערי מות: ויזעקו אל יהוה בצר להם, ממצקותיהם יושיעם: ישלח דברו וירפאם, וימלט משחיתותם: יודו ליהוה חסדו, ונפלאותיו לבני אדם: אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף, להגיד לאדם ישרו: איוב לג, כג-כד ויחננו, ויאמר פדעהו מרדת שחת, מצאתי כפר: 0 ישבי חשך וצלמות: שרויים באפלה, בבית האסורים. מוסרותיהם: כבליהם, העול ששמו עליהם נוגשיהם. מדרך פשעם: שטיפשותם ניכרת מתוך דרך הפשע שהם הולכים בה. ומעונתיהם יתענו: ובגלל עוונותיהם הם מתענים ביסורים. וימלט משחיתותם: ויצילם מרדת לשאול. ונפלאותיו לבני אדם: [ויודו לה'] על נפלאותיו לבני אדם. מליץ: מלמד זכות. להגיד לאדם ישרו: שיאמר על האדם הסובל דברים המעידים על ישרו. ויחננו וכו': אז יחון אותו ה' ויגיד למלאך הממונה על כך: פדה אותו והצילהו ממוות, כי יש עמי כופר תמורתו. סדר כפרות: מנהג זה ידוע לראשונה מתקופת הגאונים, והנוסח שלפנינו מתועד בימי הביניים. נראה שמוצאו של המנהג בחוגים עממיים, והיו פוסקים שהתנגדו לקיומו [כגון הרמב"ן או ר' יוסף קארו ב"שולחן ערוך"], כיוון שראו אותו כחסר ערך, ואפילו כחיקוי פסול של מנהגים זרים. האר"י תמך בקיום מנהג הכפרות ובהשפעתו נותר המנהג על עומדו.
|
|