|
|
עמוד:54
תפילות החיים וברכותיהם והצדקניות, חסידים וחסידות, להנות מזיו שכינתך, להשביעה מטובך הצפון לצדיקים, והגוף ינוח בקבר במנוחה נכונה, בחדוה ובשמחה ושלום, כדכתיב: יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו. ישעיה נז, ב וכתיב: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם. תהלים קמט, ה וכתיב: אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך. משלי ג, כד ותשמר אותו [אותה] מחבוט הקבר ומרמה ותולעה, ותסלח ותמחול לו על כל פשעיו [לה על כל פשעיה], כי אדם אין קהלת ז, כ צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וזכר לו זכיותיו וצדקותיו אשר עשה [לה זכיותיה וצדקותיה אשר עשתה] ותשפיע לו מנשמתו לדשן עצמותיו [לה מנשמתה לדשן עצמותיה] בקבר מרב טוב הצפון לצדיקים, דכתיב: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. תהלים לא, כ וכתיב: שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה. תהלים לד, כא וישכון [ותשכון] בטח בדד ושאנן מפחד רעה ואל יראה [תראה] פני גיהנם, ונשמתו [ונשמתה] תהא צרורה בצרור החיים ולהחיותו [ולהחיותה] בתחית המתים עם כל מתי עמך ישראל ברחמים, אמן. אם יש מניין של גברים אומרים קדיש יתום: הצפון: השמור, החבוי. יבוא וכו': ופירוש הפסוק כולו — ההולך בדרך הישר ["הולך נכוחו"] ימות בשלום ויזכה למנוחה שלמה בקברו. יעלזו וכו': הפסוק כולו נדרש כעוסק במוות: בקברם ["על משכבותם"] ישמחו החסידים ויזמרו. אם תשכב: כשתמות. וערבה שנתך: שנת המוות תנעם לך. חבוט הקבר: המכות שחובטים מלאכי החבלה, על פי האמונה העממית, את הרשעים בקברם. רמה ותולעה: הרמשים הניזונים מגופת הנפטר. ותשפיע וכו': השפע הרוחני שבנשמת הנפטר יוקרן על עצמותיו. בטח: בבטחון. בדד ושאנן: שלו בבדידותו [בעקבות דברים לג, כח]. צרור החיים: המקום בעולם הבא שבו נאספות נשמות הצדיקים רהלשון בעקבות שמואל-א כה, כט].
|
|