|
|
עמוד:50
תפילות החיים וברכותיהם אל מלא רחמים שוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה על כנפי לאיש: השכינה, במעלות קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים, לנשמת [פלוני בן פלוני] שהלך לעולמו, בעבור שאתן צדקה בעד הזכרת נשמתו. בגן עדן תהא מנוחתו. לכן בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים, ויצרר בצרור החיים את נשמתו, יהוה הוא נחלתו, וינוח בשלום על משכבו, ונאמר אמן. אל מלא רחמים שוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה על כנפי לאשה: השכינה, במעלות קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים, לנשמת [פלונית בת פלוני] שהלכה לעולמה, בעבור שאתן צדקה בעד הזכרת נשמתה. בגן עדן תהא מנוחתה. לכן בעל הרחמים יסתירה בסתר כנפיו לעולמים, ויצרר בצרור החיים את נשמתה, יהוה הוא נחלתה, ותנוח בשלום על משכבה, ונאמר אמן. נוהגים שהגברים המשתתפים בלוויה עומדים בשתי שורות. האבלים חולצים את נעליהם ועוברים בין השורות. ומנחמים את האבלים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. 0 המצא מנוחה נכונה: תן שלוה של אמת. מעלות: דרגה, מעמד. מזהירים: מאירים, בוהקים. שהלך לעולמו: מת ועבר לעולם הבא המזומן לו. בעל הרחמים: הקב"ה. יצרור: יאסוף אל צרור. צרור החיים: המקום בעולם הבא שבו נאספות נשמות הצדיקים. ה' הוא נחלתו: הידבקות נשמת הנפטר בה' היא חלקו לעולם הבא [והשווה דברים י, ט: "לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו, ה' הוא נחלתו"]. על משכבו: בקברו [ולא יסבול יסורים שלאחר המוות]. המקום: הקב"ה. אל מלא רחמים: באשכנז של ימי הביניים, לאחר מסעי הצלב, החל המנהג לומר תפילות לזכר הנפטרים. תפילת "אל מלא רחמים" — שעיקרה הבקשה שהנפטר "ינוח בשלום על משכבו", "על [ויש גורסים: תחת] כנפי השכינה" — נתחברה ככל הנראה במאה הי"ז [ואולי בעקבות גזירות ת"ח ות"ט]. תפילה זו נאמרת בציבור גם בתפילת מנחה של שבת הקודמת ליום הזכרון לנפטרים [ראה בכרך השבת, עמ' 322] וכן בשלושת הרגלים וביום הכיפורים. המקום וכו': הנוסח המלא של ברכת ניחום האבלים מסתיים במילים "ולא תוסיף [תוסיפו] לדאבה [=
|
|