|
|
עמוד:43
תפילות החיים וברכותיהם הצור תמים בכל מעשה, מי יאמר אליו מה תעשה, האומר ועשה, חסד חנם לנו תעשה, ובזכות הנעקד כשה, הקשיבה ועשה. צדיק בכל דרכיו הצור תמים , ארך אפים ומלא רחמים, חמל נא וחוס נא על אבות ובנים, כי לך הסליחות והרחמים. צדיק אתה יהוה להמית ולהחיות, אשר בידך פקדון כל רוחות, חלילה לך זכרוננו למחות, ויהיו נא עיניך ברחמים עלינו פקוחות, כי לך, אדון, הרחמים והסליחות. אדם אם בן שנה יהיה, או אלף שנים יחיה, מה יתרון לו, כלא היה יהיה, ברוך דין האמת, ממית ומחיה. ברוך הוא, כי אמת דינו, ומשוטט הכל בעינו, ומשלם לאדם חשבונו ודינו, והכל לשמו הודיה יתנו. ידענו יהוה כי צדק משפטך, תצדק בדברך ותזכה בשפטך, ואין להרהר אחר מדת שפטך, צדיק אתה יהוה, וישר משפטיך. תהלים קיט, קלז דין אמת, שופט צדק ואמת, ברוך דין האמת שכל משפטיו צדק ואמת. נפש כל חי בידך, צדק מלאה ימינך וידך, רחם על פליטת צאן ידך, ותאמר למלאך הרף ידך. גדל העצה ורב העליליה, אשר עיניך פקחות על כל דרכי ירמיה לב, יט חסד חנם: חסד הנעשה למי שאינו ראוי לו. הנעקד כשה: יצחק [כמסופר בסיפור העקידה]. ארך אפים: סבלן. חמל: רחם. פקדון כל רוחות: כל הנשמות מסורות בידי ה'. זכרוננו למחות: למחוק את שמנו [מעל פני האדמה], להמית. יתרון: תועלת, רווח. ומשוטט הכל בעינו: אין דבר הנסתר ממנו [בעקבות זכריה ד, י]. חשבונו ודינו: על פי הדין וחשבון שנותן האדם לפני ה' על מעשיו. תזכה: תהיה זכאי. להרהר: להטיל ספק. מדת שפטך: מידת הדין. ימינך וידך: שתי ידיך, כל מהותך. פליטת צאן ידך: שארית עמך [ו"צאן ידך" הוא כינוי לעם ישראל על פי תהלים צה, ז]. ותאמר למלאך וכו': אמור למלאך המוות שלא ישלח בנו את ידו [בעקבות שמואל-ב כד, טז]. גדל העצה ורב העליליה: מי שתוכניתו מופלאה ומעשיו עצומים.
|
|