|
|
עמוד:37
תפילות החיים וברכותיהם זימון וברכת המזון לסעודת החתונה זימון: המזמן נוטל גביע מלא ביין בידו ואומר: רבותי, נברך. יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם. והציבור עונה: יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם. המזמן חוזר ואומר: דוי הסר וגם חרון ואז אלם בשיר ירן. נחנו מעגלי צדק שעה ברכת בני אהרן. ברשות [החתן / הכלה / הכהנים / מרנן ורבנן ורבותי / חברים וכו'] נברך אלהינו שהשמחה במעונו ושאכלנו משלו ובטובו חיינו. ברוך אלהינו שהשמחה במעונו, שאכלנו משלו ובטובו והציבור עונה: חיינו. והמזמן חוזר ואומר:ברוך אלהינו שהשמחה במעונו, שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ומברכים את ברכת המזון בנוסח המקובל [ראה עמ' 174]. לאחר סיום הברכה, מוזגים יין לגביע 0 דוי: צער. חרון: כעס. ואז אלם וכו': יתרפא ממומו ויזמר [בעקבות ישעיהו לה, ו]. נחנו מעגלי צדק: הובל אותנו בדרכים ישרות [בעקבות תהלים כג, ג]. שעה: הקשב, הטה אזנך. בני אהרן: הכהנים, המברכים תדיר את העם [ראה עמ' 19]. שהשמחה במעונו: מי ששמחה מלאה ושלמה מצויה רק לפניו [והוא חולק אותה עם האדם ביום החתונה]. זימון: ראה עמ' . בשמחת הנישואין נוסף לזימון פיוט קצר, וכן מוסיפים את המילים "שהשמחה175 במעונו" למשפט "נברך/ברוך ... שאכלנו משלו". מילים אלו נזכרות בהקשר לברכות הנישואין כבר בתלמוד הבבלי [כתובות ח ע"א]. דוי הסר וכו': פיוט קצר שנתחבר בידי דונש בן לברט [ספרד, המאה העשירית]. שם המחבר בא באקרוסטיכון בראשי הטורים.
|
|