|
עמוד:36
תפילות החיים וברכותיהם הציבור כולו שר [ויש נוהגים שרק החתן אומר זאת]: אם אשכחך ירושלם, תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי. תהלים קלז, ה-ו החתן שובר ברגלו כוס זכוכית, ובזה תם טכס החופה. הציבור מלווה בשירה ובריקודים את הזוג הצועד אל חדר שהוכן לכך מראש, הוא "חדר הייחוד". בחדר זה שוהים השניים זמן מה [ואם צמו — הם שוברים בו את צומם], בשעה ששני עדי הקידושין ממתינים להם מחוץ לחדר. לאחר מכן חוזרים העדים ובני הזוג אל אולם השמחה. סעודת החתונה היא סעודת מצוה, הנפתחת בנטילת ידיים ובברכת "המוציא" [ראה עמ' 153] ונחתמת בטכס חגיגי של ברכת המזון. במהלך הסעודה מקיימים את המצוה לשמח חתן וכלה על ידי ריקודים, שירה, נאומי ברכה וכל כיוצא באלה. ויש הנוהגים לומר גם דברי תורה ודרשות ולהזמין עניים להשתתף בסעודה. 0 תשכח ימיני: יד ימין, המבטאת חוזק, תיבש ותאבד את כוחה. תדבק לשוני לחכי: כושר הדיבור ילקח ממני. אעלה וכו': בתחילת כל שמחה שאערוך אזכור את ירושלים. אם אשכחך: בצד שבירת הכוס, זכר לחורבן ירושלים, נאמרת השבועה שנשבעו גולי בבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון לזכור את ירושלים החרבה בכל שמחה. חדר הייחוד: אחת מדרכי קניין האשה בתקופת המשנה [קידושין א,א] היתה קיום יחסי אישות, מתוך מטרה מוצהרת ומודעת של שני הצדדים שמעשה זה ישמש כקניין. כניסת בני הזוג לחדר שבו הם מצויים לבדם היא גלגול וסמל למנהג קדום זה.
|
|