|
|
עמוד:26
תפילות החיים וברכותיהם עלייה לתורה מצד הדין די אם יעלה הנער לתורה באחד מימות החול שקוראים בהם בתורה [יום שני או חמישי, ראש חודש ועוד], אבל בשל חגיגיות המאורע נוהגים לקיים את העלייה לתורה בשבת הראשונה לאחר [או באותו יום] שמלאו לו שלוש-עשרה. החיוב הוא לברך את הברכות שלפני הקריאה בתורה ולאחריה, אך מנהג נפוץ הוא שהנער גם קורא בקול רם את פרשת השבוע, כולה או חלקה, ולעיתים גם את ההפטרה. בסיום אמירת הברכות שאומר הנער לאחר הקריאה נוהגים להמטיר עליו ממתקים מעזרת הנשים והציבור אף שר לכבודו. נוהגים ששאר העולים לתורה הם בני משפחתו ומכריו של בר המצוה, והם אף מברכים ברכת "מי שברך" מיוחדת לכבודו. על סדרי הקריאה בתורה, על הברכות ועל ההפטרה ראה בכרך השבת, עמ' 213 ואילך. לאחר שהבן עולה לתורה מברך האב: ברוך שפטרני מענשו של זה. יסוד הברכה הזו [שמקורה במדרש בראשית רבה סג, י] בתפיסה שעד גיל מצוות אחראי האב להתנהגותו של בנו, והוא עלול להיענש על התנהגות לא ראויה של הבן. כאשר נעשה הנער בר מצוה, הוא עצמו אחראי להתנהגותו ולמעשיו שלו, והאב מברך על שזכה להגיע לרגע זה. דרשה וסעודה נוהגים שהנער נושא ברבים דרשה בעניין פרשת השבוע, קיום מצוות או נושאים אחרים הקשורים באירוע. וישנם מנהגים שונים בקשר לזמן אמירתה: יש העושים זאת בבית הכנסת, בליל שבת או לפני תפילת מוסף או בקידוש שנערך לאחר התפילה, ויש העושים זאת [גם] במסגרת סעודת מצוה חגיגית בקרב המשפחה והחברים. ברוך שפטרני: היו פוסקים שסברו כי הנער הוא שצריך לברך ["ברוך שפטרני מעונשו של אבא"], משום שעד כה עשוי היה הבן להיענש על עוונותיו של אביו, ומכאן ואילך הוא עומד ברשות עצמו. ויש הסוברים שברכה זו צריכה להיאמר בשם ומלכות ["ברוך אתה ה'" וכו'].
|
|