|
|
עמוד:13
תפילות החיים וברכותיהם סעודת ברית המילה וברכת המזון המיוחדת לה הסעודה הנערכת לאחר טכס הברית נחשבת כסעודה שהיא מצוה, והיא נערכת בחגיגיות וכוללת נטילת ידיים וברכת "המוציא לחם מן הארץ" [ראה עמ' 153]. לאחר הסעודה מברכים את ברכת המזון — ראה עמ' 234 [ליום חול] ועמ' 174 [לשאר ימות השנה], ומוסיפים עליה שתי תוספות, אחת בזימון שבראשה ואחת לקראת סופה. וזה לשון הזימון בסעודה שלאחר ברית המילה: רבותי נברך. המזמן: יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם. הקהל: יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם. המזמן: נודה לשמך בתוך אמוני, ברוכים אתם ליהוה. ברשות אל אים ונורא משגב לעתות בצרה אל נאזר בגבורה אדיר במרום יהוה. נודה ברשות התורה הקדושה טהורה היא וגם פרושה צוה לנו מורשה משה עבד יהוה. נודה ברשות הכהנים והלוים אקרא לאלהי העבריים אהודנו בכל איים אברכה את יהוה. נודה 0 אמוני: קהל המאמינים, עם ישראל. אים ונורא: מטיל אימה ויראה. משגב וכו': מחסה בעת צרה. נאזר: עוטה, עטוף. פרושה: מפורשת. מורשה: ירושה [על פי דברים לג, ד]. אהודנו בכל איים: אודה לו בכל קצוי תבל. הזימון: על הזימון שבברכת המזון ראה עמ' . בסעודת ברית המילה משלבים בו פיוט שראשיתו במילים175 "נודה לשמך". פיוט זה ידוע מימי הביניים כהמנון שנאמר בסעודות חגיגיות שונות, אולם עם הזמן נותר רק בטכס ברית המילה. יש בו פזמון חוזר, החורז עם הצלעית הרביעית של כל אחת ממחרוזות הפיוט.
|
|