|
|
עמוד:11
ציבורי : כל יום חמישי היה בא נציג של העדה אל ה"תלמוד תורה" כדי לבחון את הילדים , ולפעמים בחן גם את ה '' מלמד" שלהם . אם התברר , שהוא לא היה מוצלח , היו מפטרים אותו . אף על פי כן , רמת הלימודים לא הייתה גבוהה . יש לנו עדות מעניינת ממבקר בארץ , לודויג פרנקל , ( 1894-1810 ) שהיה מזכיר הקהילה היהודית בווינה ונשלח לארץ מטעמה כדי לפתוח בירושלים בית ספר של ממש , כפי שיובהר להלן . פרנקל היה אינטרסנט , כמובן , וביקר קשות את מה שמצא במוסדות החינוך בירושלים . בספר שכתב על ביקור זה בשם השלימה ( תורגם לעברית על ידי מנדל בר"י שטערן ) תיאר פרנקל את התלמידים , הלומדים ב"תלמודי תורה , " בצבעים קודרים למדי . לדוגמה : "בחדרים חשוכים , מלאי חלאה , בילו הילדים המסכנים את ימיהם העגומים תחת שבט מלמדים מסכנים עוד יותר , מחוסרי כל הבנה פדגוגית . " יש להניח , שהתיאור מופרז מאוד , אבל בוודאי לא הייתה למלמדים הכשרה פדגוגית וגם התנאים הסניטריים לא היו טובים במיוחד . מכל מקום , אדגיש כבר בשלב זה של דיוננו , שחינוך מסורתי זה התקיים במשך כל המאה ה 19 ונמשך עד סוף התקופה שעליה אדון , כלומר , עד מלחמת העולם הראשונה . במשך כל התקופה הזו למדו רוב הילדים במסגרת החינוך הדתי , למרות שבמשך הזמן התפתח חינוך חדש , מתקדם יותר . אדגים זאת בכמה מספרים : בשנת 1886 ( כלומר , בשלהי המאה ה ( 19 למדו 81 % מן התלמידים ב"תלמודי תורה" וב"חדרים" - ורק 19 % מן התלמידים למדו בבתי ספר . בראשית המאה , ב , 1904 עדיין למדו שני שלישים מן התלמידים ב"תלמודי תורה . " משמע : החינוך העברי הלאומי בארץ ישראל , לא בא במקום החינוך הדתי , אלא התפתח בצדו ולפעמים אפילו בצלו . אפילו במושבות , ערש החינוך העברי לאומי , אנחנו מוצאים , בתקופות מסוימות , שמצב ה"חדר" טוב יותר ממצב בית הספר שבאותה מושבה . לדוגמה : בשנת 1904 התקיימה אספת המורים מטעם הסתדרות המורים בארץ ישראל ( שנוסדה שנה קודם , ב . ( 1903 באספה זו טענו המורים , שבמקומות אחדים החינוך המסורתי מצליח יותר מהחינוך העברי . באמצע המאה ה 19 התחילו ניסיונות לשפר את החינוך המסורתי
|
|